אתמול ה-1 לנובמבר , צפינו בבכורה של הצגה בתיאטרון גשר "אבות ובנים" על פי ספרו של איוון טורגנייב , מענקי הפרוזה הרוסית במאה ה-19, ספר שהפך לרב מכר עולמי.
ההצגה עוסקת בהתנגשות בין אבות לבנים ועל כישלון ההידברות והתקשורת בין הדורות. בין הישן לחדש.
יבגני בזארוב, גיבור הספר וההצגה הינו דמות בלתי נשכחת בספרות הרוסית.
סטודנט צעיר לרפואה שבז לחברה הרוסית הישנה ולערכיה. דמותו סימלה את הלך הרוח החדש והמהפכני שהתגבש בקרב הדור הצעיר דאז , הניהיליסט ששלל את היופי , האמת וגם את האהבה. הניהיליסט שולל את כל הערכים והמוסדות המסורתיים ומאמץ צורת חשיבה הדוחה אמונה ושוללת את הצורך בה כדי להגיע למימוש הגאולה.
בזארוב מחד ,הינו מהפכן עז נפש ומאידך דמות מגוחכת , שנויה במחלוקת הדואגת לתועלתה.
"הכל רק רומנטיות,קישקוש,ריקבון,התייפייפות. מוטב שאלך להתייחד עם הצפרדעים שלי…"

יחזקאל לזרוב , הבמאי, המעבד ומעצב הבמה והתנועה המוכשר, עשה עבודה נפלאה מעולה ומבריקה.
משחק מעולה של השחקנים : ישראל(סשה) דמידוב, דורון תבורי, אוהד קנולר, אלון פרידמן ועוד..

בהצגה שולבו קטעי מולטימדיה, ווידאו ארט מעניינים ויפים כסרט קולנוע מוקרן והדמויות על הבמה משתלבות בתוכו ,כשהשחקנים שוכבים על הבמה וזוחלים ותמונותיהם משתקפות מתוך הווידאו.

שולבו קטעי מוזיקה נהדרת של להקת פאנק רוק צרפתית "lA FEMME" שהפיחו מקצב וחיות בהצגה שהינה למעשה בעלת קצב איטי.
ההצגה טובה, אמנותית ואליטיסטית,אולם השחקנים מדקלמים פרוזה,הקצב איטי, התחושה מלנכולית ופסימית ולא בהכרח מתאימה לכל אחד. המסר שחזר מפי הדמות הראשית בזארוב – אין לפני , אין אחרי, יש עכשיו!!!
אהבנו מאד את המוזיקה ,שהתוודענו אליה לראשונה בהצגה .מצרפת לינק להנאתכם.