מחזה מאת עדנה מזי"א, הפקה משותפת לתיאטרון הבימה ולתיאטרון הקאמרי. ההצגה עלתה בעבר לפני כשני עשורים וכעת בהפקה מחודשת ונפלאה בבימוי משה קפטן,המנהל האמנותי של התיאטרון.
המרד כקו אופי,הוא הנושא המרכזי במחזה ובאמצעותו חוקרת מזי"א את הסיפור המשפחתי האנושי.
להצגה רקע פוליטי הסטורי וגיבורי המחזה משתייכים לפלגים שונים הן מן הימין והן מהשמאל הקיצוני. עדנה מזי"א כותבת מחזות פוליטיים ומקבילה את הדמויות במחזה עם הסיפור ההיסטורי.
שלושה דורות של מורדים במשפחהאחת: הבן אימו וסבתו. הבןהצעיר מציג מרד נעורים בשנות התשעים, האם מיכאלה תנועת שמאל קיצונית "מצפן" שפעלה בישראל במהלך שנות השישים והשבעים. והסבתא שהייתה חברה בתנועת הלח"י של שנות הארבעים.
דרך מפגש אקראי בין האם מיכאלה, בבית העלמין ליד קבריהם של הוריה עם אלמוני בשם שאול, מי שהסתבר שהיה מאהבה הסודי והעלום של אמה הסבתא, מתגלה סיפור העלילה החוזר אחורה לתקופות שונות המאירות באור אחר את יחסיה הקשים בעבר של מיכאלה עם משפחתה הוריה של מיכאלה היו אידיאליסטיים. אמה, מרתה הייתה חברה באירגון הלח"י ונדרשה לאותה מסירות והקרבה כמו החברים הגברים מרתה לקחה חלק פעיל בפעולות האירגון שפעל משנת 1940ועד לקום המדינה במטרה לפגוע בבכירי ממשלת המנדט והצבא הבריטי.
ב"מורדים" לדמויות יש מודעות פוליטית חריפה, אולם בעיותיהן האישיות הן אלו שנאחזות בהתלהבות במציאות הפוליטית. בכל דמות יש חלל נפשי פעור.
במחזה בולט הרצון למרוד, להתריס ,להכעיס למחות.

השחקן עודד קוטלר, מגלם את דמות המאהב שאול(המבוגר) . אודיה קורן הנפלאה מגלמת את מיכאלה(האם המבוגרת) את מרתה מגלמת משחקת ואף רוקדת דניאל גל שהינה שחקנית ורקדנית מנוסה(שייקספיר מאוהב,הדוד וניה ועוד..)
במעברים מתקופה לתקופה בהצגה שולבו רקדנים המופיעים בסגנונות ריקוד שונים ,זמרת השרה שירים מהתקופות השונות במחזה וקטעי וידאו ארט, המוסיפים ליצירת אווירה , גיוון ועניין.
ההצגה מרתקת, מעניינת רוויה במתח והפתעות צוות השחקנים מרשים וכולם ממלאים את תפקידם נפלא ומשחקים נהדר.
הצגה מרשימה מהנה ומומלצת ביותר
