ריצ'רד ג'ול – סרטו של קלינט איסטווד

הסרט "ריצ'רד ג'ול" מבוסס על סיפור אמיתי פיגוע הטרור באולימפיאדת אטלנטה ב 1996.

בימוי: קלינט איסטווד

תסריט: בילי ריי ("קפטן פיליפס")

שחקנים:

סם רוקוול

קתי בייטס

ג'ון האם

אוליביה ווילד

פול וולטר האוזר בתפקיד ריצ'רד ג'ול

החל מ 16/1/2020 בבתי הקולנוע ברחבי הארץ בהפצת Tulip Entertainment

"יש פצצה בפארק יש לכם 30 דקות"- אטלנטה הכפר האולימפי, 1996.
העולם נחשף לראשונה לריצ'רד ג'ול (פול וולטר האוזר) כמאבטח הגיבור שמדווח על מציאת הפצצה שהוטמנה בכפר האולימפי באטלנטה, ושפעולותיו המהירות מצילות בגבורה אינספור חיי אזרחים. אולם, בהעדר קצה חוט אחר ואף על פי שסייע בפינוי אזרחים, הופך ג'ול לחשוד מספר אחת של ה-FBI והתקשורת, עובר חקירות על-ידי הבולשת הפדרלית ושמו מוכפש על-ידי אמצעי התקשורת בארה"ב. כאשר חייו של ג'ול מתפרקים, הוא פונה אל עורך הדין העצמאי ווטסון בראיינט (זוכה האוסקר סם רוקוול), שיוצא להגנתו מול הממסד ודעת הקהל המשתנה. "ריצ'רד ג'ול"Richard Jewell, סרט דרמה אמריקאי מבית האחים וורנר, של השחקן והבמאי המוערך קלינט איסטווד.

אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה!!

הסרט עוקב אחרי חיו של ריצ'רד ג'ול לפני הפיצוץ ואחריו ואיך הפך מגיבור לחשוד הראשי. הסרט מותח לכל אורכו, מאפשר לקהל להכיר את ריצ'רד ג'ול להיכנס לדמותו ולעורר כלפיו חמלה ותמיכה.

ריצ'רד עבד כמאבטח סבל מעודף משקל ורק רצה לעזור לאנשים. מאז ילדותו בג'ורג'יה נשא עיניו לאכיפת החוק, כשילדים חלמו להיות שחקני כדורסל הוא חלם להיות שוטר במדים. למרות שריצ'רד לא נראה כדמות השוטר זאת הייתה מטרת חיו , בזמנו החפשי קרא מדריכי משטרה, קלע למטרה באופן מדוייק להפליא וכשהמשחקים האולימפיים הגיעו לאטלנטה היה ביקוש רב לאנשי ביטחון.

ריצ'רד מוצא תרמיל נטוש בפארק ומראה אותו לשוטרים הסוברים כי הוא מלא בחטיפים ובירות. אלא שהתרמיל היה עמוס בשלוש פצצות צינור מסיביות שהתפוצצו לאחר שהספיקו לפנות חלק קטן מקהל בפארק. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו שני אנשים ונפצעו מעל 100. אולם התוצאות היו יכולות להיות הרבה יותר גרועות.

במשך שלושה ימים ריצ'רד המאבטח נחשב לגיבור , אך מהר מאד ה FBI באמצעות שני סוכנים הנחושים למצוא את המפגע חושדים בריצ'רד ג'ול המתאים לכאורה לפרופיל המתגבש : טיפוס של מפגע בודד, איש משטרה מתוסכל הרוצה להטמין פצצה כדי שיוכל לגלותה יותר מאוחר ולזכות בשבחים.

קאתי סקרגס היא תחקירנית ועיתונאית הכותבת ב journal constitution ומכירה אישית את סוכן ה FBI רוצה סקופ ומידע על זהותו של החשוד הראשי ומוכנה להקריב את גופה, באמצעות אתנן מיני לסוכן מתוך מניעים שאינם מכובדים בעליל. "אלוהים אדירים בוא נמצא את המחבל לפני שמישהו אחר יעשה זאת" היא אומרת לכתב עמית בעבודתה ומוסיפה מי יתן שהבחור יהיה מעניין. היא מתלבשת באופן פרובוקטיבי בתקווה שהסוכן יפתח את פיו ויגלה מידע, היא מבטיחה גם לא לגלות ,אולם משקרת ומפרסמת מיד את הידיעה בעמוד הראשי של עיתונה.. היא תעשה הכל כדי להשיג סיפור.(כך על פי הסרט ,דבר שעורר תרעומת וביקורת של כתבים עיתונאים ומערכות מדיה הטוענים שלא כך היה ושאין להכפיש את שמה לאחר שנפטרה בשנת 2001 ממנת יתר של תרופות מרשם) .

העיתונות ורשויות החוק מתוארות כאויבות העם הרודפות אחר סדר יום מומצא תוך שהן מעגלות פינות אתיות. הסרט הוא כתב אישום על מוסדות שלמים שניסו להרשיע אדם חף מפשע. סרט עצוב, נוגע לב, מעניין , מרתק ולעיתים אף מצחיק באופן מפתיע.

שש שנים לאחר הפיגוע נמצא והודה המפגע האמיתי.אריק רוברט רודלוף ונידון למאסר עולם.

כשריצ'רד עובר מגיבור לחשוד הוא והמעגל הפנימי שלו חושפים את תכונותיהם האמיתיות, אימו של ריצ'רד בובי חוששת וסובלת מאוד. "אני לא יודעת איך להגן עליך מפני האנשים האלה" ממררת בבכי קורע לב. היא עורכת מסיבת עיתונאים ופונה ישירות לנשיא קלינטון כדי שיסיר את החשד מבנה ללא הועיל.

עורך דינו של ריצ'רד, ווטסון בראיינט היה מקורב אליו בעבר ואחד הבודדים שהתייחס אליו באנושיות, הוא עושה כמיטב יכולתו לסייע לריצ'רד להוכיח את חפותו ובהצלחה כנגד כל הסיכויים של דעת הקהל שעברה שטיפות מוח מהתקשורת ולמורת רוחם של כוחות המשטרה והממשל שהיו נחושים להרשיעו תוך כדי ניסיונות להפלילו בדרכים שונות ועקלקלות. מילים הורגות ,התקשורת הקיזה את דמו ללא משפט. 88 ימים לאחר הפיצוץ טיהר ה FBI את שמו של ג'ול מכל חשד. ריצ'רד ג'ול נפטר בשנת 2007 אחרי שסבל מבעיות רפואיות רבות, למעשה הוא גסס 11 שנים משיברון לב.