מדיטק חולון, מוזיאון העיצוב חולון, המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר ומשפחתו של אלבר אלבז שמחים להציג:
שיעורים באהבה
אירוע השקת "שיעורים באהבה" נערך בערב יום אהבה וולנטיין, יום ג', 14.2.2023 במדיטק בצמוד לתערוכה "אלבר אלבז: מפעל החלומות" במוזיאון העיצוב חולון
במסגרת האירוע משפחתו של אלבר אלבז העניקה 3 מלגות לימודים ב"שנקר" למצטיינים בפרויקט "שיעורים באהבה".
מוזיאון העיצוב חולון בחיבור מיוחד עם המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר מציגים את "שיעורים באהבה" – אירוע אופנה חגיגי המציג וחושף את יצירותיהם של תלמידי שנה ג' לעיצוב אופנה בקורס From A To Z בהשראת המעצב הבינלאומי אלבר אלבז, בוגר המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר.
יצירותיהם של הסטודנטים מהקורס הייחודי והחד פעמי הוצגו באירוע אופנה המשלב הרצאה ומיצג אופנה בשילוב דוגמנים ודוגמניות, מנחי הקורס והסטודנטים. את האירוע עורכת ומנחה יערה קידר, אוצרת התערוכה "אלבר אלבז: מפעל החלומות", שתוביל את הצופים בעקבות יצירותיהם של הסטודנטים.
באירוע הוצגו 16 יצירות האופנה בעיצובם של סטודנטים שנה ג' לעיצוב אופנה בשנקר. היצירות – תוצר מחקר ארוך , אשר חקר את תהליך היצירה של המעצב אלבר אלבז לאורך השנים, שבחן את עתיד האופנה ואת הדרך שבה אופנה מתכתבת עם חדשנות וטכנולוגיה.
היצירות שהוליד מסע המחקר של הסטודנטים, עוסקות בתחומים ביקורתיים, אקטואליים ואישיים, כגון נשים במרחב הציבורי, בינה מלאכותית, תאומים, אופנה וזהות אישית, חופש בחירה, אוריינטליזם ועוד.
הקורס והפרויקט "שיעורים באהבה" נערך בהנחיית מוני מדניק, עידית ברק, ואופיר איבגי מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, ובשיתוף מוזיאון העיצוב חולון. נקודת המוצא לקורס החלה בסיור בתערוכה, ומשם יצא כל סטודנט אל מסע פרטי בעקבות הדברים שלמדו מאלבר, דרך החשיבה שלו, וגם האופן בו שאל שאלות על האופנה, על עולמו הפרטי, ועל עולמנו ככלל.
הפרויקט מבטא את החשיבות שמייחס מוזיאון העיצוב חולון הן לקשר עם מוסדות חינוך ככלל ולאקדמיה בפרט, והן לעיצוב כגורם בעל השפעה על תהליכים חינוכיים, שכן הוא מאפשר חקר, גילוי, למידה וחשיבה מורכבת.
אירוע השקת "שיעורים באהבה" נערך בערב יום אהבה וולנטיין, יום ג', 14.2.2023 במדיטק בצמוד לתערוכה "אלבר אלבז: מפעל החלומות" במוזיאון העיצוב חולון
במסגרת האירוע משפחתו של אלבר אלבז תעניק 3 מלגות לימודים ב"שנקר" למצטיינים בפרויקט "שיעורים באהבה".
הערב בחסות:
סטודיו גילי אלגבי – אמן איפור ושיער
מידאס – מידאס שוקולד אומנותי בעבודת יד

Fruits & Co – קוקטיילים
מיה דבש – אוצרת ראשית מוזיאון העיצוב חולון:
"במהלך שנות קיומו הפך מוזיאון העיצוב חולון לגורם מוביל בביסוס התפיסה שרואה בתחום העיצוב גורם בעל השפעה על החינוך לעיצוב ועל חיי היומיום.
מוזיאון איננו רק גוף ציבורי האמון על שימור והנצחה של פריטים בעלי משמעות תרבותית. כל ביקור במוזיאון אוצר בחובו הזדמנות לחקר וגילוי, ללמידה ולחשיבה מורכבת. לכן השותפות בין המוזיאון למערכות החינוך ככלל ועם האקדמיות בפרט היא טבעית ומובנת מאליה. פרויקטים מסוג זה הם הזדמנות לממש את החזון מעבר למרחב המוזיאלי הפיזי ולזמן העכשווי."
אילן בז'ה – ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר:
"התערוכה 'אלבר אלבז: מפעל החלומות' שאצרה יערה קידר במוזיאון העיצוב חולון היא חלום של כל סטודנט לעיצוב אופנה. הקשר שנרקם בין המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר למוזיאון העיצוב חולון הוא אבן דרך בחזון המחלקה המשלב בין שמירה על מסורות, תקופות, תרבות ואומנות לבין שאלות על מהי חדשנות באופנה וכיצד מפרשים יצירתיות היוצאת מהכללים המוכרים בזמנים טכנולוגיים שכאלה.
"אלבר אלבז שהיה מעמודי התווך של עולם העיצוב והאופנה, היווה השראה גדולה עבורנו במהלך כל השנים. הפרויקט המשותף בין המחלקה למוזיאון חושף מקורות השראה אלה גם לסטודנטים הצעירים והמוכשרים שלנו. אני מתרגש להיות חלק ממעמד זה המוביל שיח על אופנה, תרבות, עיצוב ואומנות ללא הבחנה בין מידות, צבעים, מגדרים ומגזרים."
יערה קידר אוצרת התערוכה "אלבר אלבז: מפעל החלומות":
"אני נרגשת משיתוף הפעולה בין מוזיאון העיצוב חולון למחלקה לעיצוב אופנה בשנקר – שהוליד את הקורס בהשראת יצירתו. כבוגרת שנקר בעצמי, וכאוצרת התערוכה המוקדשת לאלבר אלבז, שיתוף הפעולה בין מוזיאון העיצוב חולון למחלקה לעיצוב אופנה בשנקר מרגש אותי מאוד. הן משום שהוליד את הקורס הייחודי בהשראת יצירתו של אלבז, בהנחיית מוני מדניק, עידית ברק ואופיר איבגי, והן משום שזו מחווה נוספת לאלבר, בוגר המחלקה המצליח והמפורסם בעולם. פירות יצירתם של הסטודנטים הם המשך המורשת של אלבר, להמשיך ולחפש תשובות לשאלות שהעלה בחייו, במיוחד בתקופה הזו, על ההיסטוריה, על ההווה והעתיד".

משפחתו של אלבר אלבז:
״לכבוד לנו לתמוך בשיתוף הפעולה בין מוזיאון העיצוב חולון למחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. בימים אלו מוצגת במוזיאון העיצוב בחולון מורשתו המפוארת של אלבר אהובנו, בתערוכה שחוגגת את חייו, ואין דרך טובה יותר להמשיך את פועלו מאשר לחבור לשנקר. בביקורו האחרון בישראל, חזר אלבר לשנקר כדי לפגוש סטודנטים בשנה ד׳ על מנת להדריך ולכוון רגע לפני ביקורות הגמר. אלבר, האמין שאין תחליף להשכלה ורכישת ידע ובמשך כל חייו דאג לתמוך וללוות סטודנטים בבתי הספר הגבוהים לאופנה מכל העולם וללמד אותם לחלום. הם היו עבורו מקור להשראה, הוא צפה ביצירתיות ובחדשנות שלהם ביראת כבוד. אנו מקווים שהקורס נתן הצצה אל מאחורי הקלעים של היצירה ואופן המחשבה הכה מיוחד של אלבר, ואנו שמחים להעניק מלגות הצטיינות שיאפשרו לסטודנטים להתרכז בדבר החשוב ביותר – והוא להמשיך לחלום.״
שיעורים באהבה – מוזיאון העיצוב חולון X המחלקה לעיצוב אופנה שנקר:
מוזיאון העיצוב חולון והמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר מציגים את "שיעורים באהבה" – 16 יצירות אופנה של סטודנטים שנה ג' בקורס "FROM A TO Z" בהנחייתם של מוני מדניק ועידית ברק ואופיר איבגי מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. הסטודנטים יצאו לחקור בעזרת מוזיאון העיצוב חולון והתערוכה "אלבר אלבז: מפעל החלומות", את דרכו הייחודית של המעצב האייקוני אלבר אלבז – שהיה בוגר המחלקה לאופנה בשנקר. במרכז הקורס וכרקע ליצירותיהם של הסטודנטים עמד תהליך היצירה של אלבז, לאו דווקא התוצר הסופי. יצירותיו של אלבז החלו במסורות הקראפט וההיסטוריה של הלבוש, ובשנים האחרונות לחייו בחן וחקר את עתיד האופנה ואת האופן שהיא מתכתבת עם חדשנות וטכנולוגיה. דרך ייחודית ומעניינת זאת הייתה הבסיס והמהות המרכזית בתהליך העיצוב של הסטודנטים.

בהנחיית מוני מדניק, עידית ברק, ואופיר איבגי מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר יצאו הסטודנטים לתהליך עיצוב אישי המתכתב עם זה של אלבז, בחיפוש אחר תשובות על תפקיד המעצב ועל עתיד המקצוע, באמצעותו ביטאו את תפיסתם האמנותית האישית. בערב זה יציגו הסטודנטים את פרי עמלם, את התהליך שעברו, את מערכות הלבוש שעיצבו, ואת התובנות שלמדו מאלבר אלבז.
יצירות הסטודנטים שנרקמו יחדיו ליצירה משותפת הנקראת "שיעורים באהבה" יוצגו בערב אופנה חגיגי ומרגש במדיטק בצמוד לתערוכה "אלבר אלבר: מפעל החלומות". האירוע ישלב מיצג אופנה חי בהשתתפות דוגמנים ודוגמניות, וידאו ארט ושיח עם המנחים ועם הסטודנטים המציגים בהובלתה של יערה קידר, אוצרת התערוכה.
בסיום הערב יזכו 3 היצירות המצטיינות במענק מלגות לימודים ממשפחתו של אלבר אלבז.
מנחים: מוני מדניק, עידית ברק ואופיר איבגי
תלמידי הקורס: ויקטוריה אדל פיג׳,נטע בונפיל, דויד בנודיז, דנה גברון מלכה, שני גישר, שחר גלר, רותם וינשטוק, עדי מחטיוק,לב פרימן, דניאל קודריאבצב ושחר אליאס, רוני רוזן, רון שחר, מעיין שרעבי
על היצירות "שיעורים באהבה":
הסתכלות אחורה אל העבר, התבוננות סביב על ההווה ומבט קדימה אל העתיד – נקודות אלו והחיבור בניהן, מהווה מבחינתנו אלמנט מרכזי בחשיבה ובעבודה של אלבר אלבז. היכרות מעמיקה עם מסורות, הבנה של צרכים עכשוויים וחשיבה על פיתוח וקידמה.
על בסיס אלמנטים אלו, עבדנו גם עם הסטודנטים על הפרויקטים בקורס, כשנקודת הפתיחה הייתה יצירה מההיסטוריה של האמנות. היצירה עברה עיבוד עכשווי דרך עבודת עיצוב שיש בה זיקה למקור ועם זאת פרשנות אישית וחשיבה על עתיד האופנה ותפקידו של המעצב. מנחים : מוני מדניק, עידית ברק ואופיר איבגי.
רון שחר, פורטרט נשי חדש
הפרויקט נוצר בהשראת פורטרט המתאר את איזבלה דה מדיצ׳י, שנרצחה על ידי בעלה ואחיה על רקע ״כבוד המשפחה״. הפער בין עושרה הכלכלי, העצמאות והגישה המתקדמת לחיים שהציגה לבין הרצח הוביל את שחר להבנה שנשים עדיין חוות אלימות במשפחה ואף נרצחות רק בשל היותן נשים. מטרת הפרויקט הייתה לאפשר לנשים להגן על גופן, להרגיש בטוחות ועוצמתיות הן באמצעות הגזרה והבד והן באמצעות אמצעים טכנולוגיים המתוכללים בבגד.
אינסטגרם: Ron.Shahar.5

נטע בונפיל, החלוק של אמא
ההשראה לפרויקט החלוק של אמא הגיעה ממקורות שונים: ציור של האמן קאיגטסודו אנדו, שמצוירת בו קורטיזנה שנחשבה לזונת צמרת ביפן הלובשת קימונו. בעקבות היצירה, עניין את בונפיל להבין את מקומה של האישה היפנית המודרנית כיום. בכתבה שקראה על הילדות המאושרת ביפן הבינה כי האימא ביפן מקדישה את כל כולה לגידול הילדים ואם ברצונה לפתח קריירה מוצלחת, עלייה להכריע בין ילדים לבין קריירה. מקור השראה נוסף היה בגד הקימונו והמילה חלוק שהובילה את בונפיל לשיר שבו המשוררת רואה בחלוק של אימא שלה סימן לכך שהיא נשארת איתה בבית. העיסוק בנושא הילדות גרם לבונפיל לחשוב על הילדות המאושרת שהעניקה לה אימה, במקביל לכך שהייתה מפרנסת יחידה ונדרשה לעבוד כל היום. מקור השראה נוסף לפרויקט הוא מנשאי תינוקות מסורתיים הנמצאים על גב האישה כדי שתוכל לשאת את תינוקה ולעבוד במקביל. מטרת הפרויקט הייתה ליצור בגד טרנספורמטיבי ופונקציונלי שיגרום לאישה להרגיש נוח ויפה בו־זמנית.
אינסטגרם: neta_bonfil
דנה גברון מלכה, GEMIN-I
ההשראה לפרויקט היא הציור ״התאומות – וירג׳ינה וג׳יין״ של ג׳וזף פירסון. בציור נראות תאומות זהות לחלוטין, אולם רק לכאורה. שכן אם מתעמקים בציור, ניתן לראות את ההבדלים הדקים בצורת העמידה, בהבעת הפנים או באופן סידור השיער. כתאומה, הכירה גברון מלכה את הצורך של אנשים להשוות אותה לאחיה התאום, ואת הנטייה של הסביבה לנסות להבין במה הם דומים ובמה הם שונים בין אם במראה, באופי או בתחומי העניין. ומכאן סקרן אותה לגלות אם דמיון ושוני בין תאומים יכולים לבוא לידי ביטוי דרך בגדים.

"רציתי לבדוק איך יכול להיווצר שוני בין שני פריטים כשנקודת המוצא זהה, מה שהביא אותי לפירוק שני פריטים זהים – ג׳קטים, חולצות מכופתרות ומכנסי ג׳ינס, והרכבתם מחדש לשתי מערכות לבוש שונות לחלוטין אך משלימות זו או את זו, ממש כמו תאומים, שמתחילים את חייהם מאותה נקודת פתיחה ומצליחים לפלס את דרכם בעולם תוך יצירת זהות משלהם כחלק מ״זוג נצחי״.
מטרת הפרויקט היא להדגיש את הייחודיות של הפרטים הקטנים. שכן הם אלה שיוצרים למעשה את האופי של הבגד והופכים אותו ליחיד ומיוחד, גם כשהוא עומד לצד בגד אחר הנלבש על בן אדם אחר שנועד להשלים אותו. הוא גם נועד להראות את היכולת להרגיש ייחודי גם דרך פריטים המוכרים לנו ומזוהים כמעט עם כל אחד מאיתנו, בין אם זה ג׳קט ג׳ינס או חולצה מכופתרת.
אינסטגרם: danamalka@
רותם וינשטוק, ?Do You Love Me Now
נקודת המוצא לפרויקט היא הציור "אודליסק עם עבד" של אנגר. בציור מוצגת האודליסק כחפץ יפה לראווה בהרמון הנשים. הסיטואציה המתוארת בציור מעניקה תחושה של עושר, נינוחות ויופי על פני השטח, אך וינשטוק התעניינה ב"מאחורי הקלעים". בנוסף, התבוננה על נשים שייצגו את אידיאל היופי בתקופתן ובאופן ספציפי התבוננה על מרלין מונרו.
בפרויקט תוהה וינשטוק לגבי הבעייתיות של אידיאל היופי הנשי המוגדר מנקודת המבט של גברים בדרך כלל. "כמעצבת חשוב לי ליצור בבגד אמירה של נשיות מתפרצת, ביטחון נשי ואהבה עצמית. ולכן, בחרתי ליצור קולקציה חושפנית ככלל ודגם חושפני בפרט במידות של נשים אמיתיות, שמעביר מסר של ביטחון ונשיות מתפרצת לצד מנגנוני הגנה מפני גברים."
אינסטגרם: little_miss_foodie


שני גישר, Orientalism in the Frame
הפרויקט נוצר בהשראת הציור ״ילדה צעירה מטאטואן, מרוקו״ של האמן הצרפתי שארלס לנדל משנת 1875. לנדל מציג לצופים את האישה ״המזרחית״ לצד סמלי דת, ומסתיר מהצופה את הזהות האמיתית של הבחורה שהוא צייר. מניפולציה שגורמת לצופה להניח הנחות יסוד מסוימות על הדמות הנשית.

גישר בחרה להגיב לראייה השטוחה, המקטלגת והמתייגת של המערב את המזרח מבלי לבחון מושגים כמו אינדיבידואליזם לדוגמה. הפרויקט בוחן את האישה המזרחית החדשה בעולם המודרני באמצעות בינה מלאכותית, ושואל אם גם בבינה מלאכותית משוקעת התניה למי היא האישה המזרחית ומה היא מייצגת. בפרויקט בחרה גישר לייצג את "האישה המזרחית החדשה" בעולם המערבי החדש והטכנולוגי, בהתחשב במסע שהיא עוברת ובדעות הקדומות שהיא צריכה לשאת.
באמצעות טשטוש וריצוד של דימויים יצרה גישר הדפס חדש שהודפס על בדי טול בשכבות שונות כדי ליצור שקיפות, טשטוש, ופילטור על הבגד. הטיפול בבד מצריך מהצופה להסתכל ולבחון היטב ומקרוב את האישה החדשה מבלי לדעת מי היא ומה היא מייצגת.

אינסטגרם: Shanigisher
מעיין שרעבי, התבוננות
ההשראה לפרויקט הוא הציור "אישה עם שמשייה" של האמן קלוד מונה. מתוך התחושה העוטפת והמרגיעה שהיצירה מעבירה, הפרויקט עוסק בחשיבות הקפאת הרגע, ביכולת לעצור וליהנות מהרגעים הקטנים בחיים, רגעים שקל מאוד לפספס. יום שעובר ורגע שחולף לא חוזר על עצמו, וכל מה שאנו צריכים זה רק עצירה קטנה ביום להסתכל על הטבע ועל האנשים שאנחנו אוהבים ולנצור רגעים מיוחדים אלו.
אינסטגרם: lucky_one1998
דויד בנודיז, God Is One
הפרויקט נוצר בהשראת תחריט משנת 1903 של ז׳אן ד׳ארק מאת אלברט לינץ׳ שהוצג במגזין Figaro lllustre. ז'אן דארק הייתה בת איכרים שטענה להתגלמות אלוהית ששלחה אותה להילחם ולהנהיג את צרפת במלחמת 100 השנים. הסיפור מעורר ההשראה של אומץ ותעוזה בעיקר בשם האמונה, הביא את בנודיז למסר GOD IS ONE. אף על פי שלאמונה יש פירושים שונים ופנים רבות ידוע כי אמונה היא הכוח החזק ביותר שיש וביכולתה לשנות. כל שנותר הוא רק ללמוד להאמין.
אינסטגרם: im_david_benodis
דניאל קודריאבצב ושחר אליאס, Non Binary
"המציאות הבינארית היא נחלת העבר, הכאן ועכשיו הוא א־בינארי"
נקודת המוצא לפרויקט היא יצירתו של פטרוס כריסטוס. היצירה שצוירה במאה ה־15 מביאה עמה מטענים תרבותיים ומגדריים שהיוו מושא לעיסוק מאז ומתמיד. האלמנט המרכזי שנגע במעצבים הוא עניין המגדר בלבוש. בתחילת דרכה של היסטוריית הלבוש, נחשבה חצאית לדוגמה, לפריט לבוש גברי וכיום עבר הפריט מהפך ומסמל נשיות. נשאלת השאלה מי קבע את זה, ולמה?

כיום, בהתחשב בשיח הבוער סביב מגדר, קודריאבצב ואליאס מאמינים כי הגיע הזמן לשקיפות מגדרית. יש לחדול מסיסמאות מגדריות, מסטריאוטיפים מגדריים ומחשיבה על פי מגדר בחברה. העיסוק שלהם בנושא אינו נובע מהרצון שכל אחד ילבש מה שהוא רוצה, אלא מתוך רצון שהפריטים יהיו חפים ממטען מגדרי. כך יוכל כל אחד מקהלי היעד ליהנות מהאופנה, ומהמסר שלה מבלי להתייחס למגדר הכרוך בלבישה.

כמעצבים בחרו קודריאבצב ואליאס להביט על הבגדים, לבחון את המגדריות הנשקפת מהם, ובעזרת שילוב ויזואלי בין עבודתו של פטרוס כריסטוס לעבודתו של האמן גרהאם קלדוול ((Caldwell יצרו השניים מערכת לבוש המייצגת נזילות מגדרית שבאה לידי ביטוי בחומרים ובצלליות המאתגרות נורמות חברתיות.
אינסטגרם – @DANIELKOUDRIAVTSEV
אינסטגרם: @SHAHARELIAS__
ויקטוריה אדל פיג׳,Darling Your Looks Can Kill
ההשראה לפרויקט היא היצירה ״יהודית עם הראש של הולופרנס״ של אלורי כריסטופנו. הציור מספר את סיפור הגבורה של יהודית, שערפה את ראשו של גנרל אשורי. היצירה משלבת ניואנסים אופנתיים תנ״כיים וגם אלמנטים מהמאה ה־17, התקופה שבה צוירה היצירה.

המתח ביצירה מורגש מהרגע הראשון: מחד גיסא, אישה עוצמתית בעלת פנים מאופקות אוחזת בראש כרות. ומאידך גיסא, אישה עדינה שביצעה מעשה גבורה כדי להגן על עמה, אף המעשה הוא רצח. מטרת הפרויקט הייתה לתרגם את המתח הקיים לקולקציית לבוש ששואלת איך בגדים יכולים לגרום לאישה להרגיש בטוחה, אמיצה ומרשימה בו־זמנית. את המתח העבירה אדל פיג׳ בעזרת מעילים בעלי גזרה מרשימה, הדפסים, משחקי שקיפויות ומחשופים, תוך מחשבה על גזרות וצבעוניות שיכולה להתאים למגוון נשים.
אינסטגרם: @victoriaa_adele

שחר גלר, The Beginning of A New DAWN
"מעגל הקסם" הוא שמו של ציור שמן משנת 1886 בסגנון פרה־רפאלי מאת ג'ון ויליאם ווטרהאוס. הציור מתאר מכשפה או קוסמת המשתמשת בשרביט כדי לצייר מעגל קסמים לוהט על כדור הארץ, המעגל אמור לשמש את פולחני הקסם הטקסיים שלה. אין מדובר בציור מרתיע. האישה המצוירת נעימה לעין והניגודיות בין פנים המעגל לבין החוץ הרמונית ומעוררת סקרנות.
הנרטיב שעוסק במכשפות משתנה במהלך השנים, למעט הזיקה העקבית שלו לנשים. הייצוג של נשים כמכשפות היה אמתלה לדון ביופיין החריג, במיניותן החופשית ובמוסר הרופף שלהן לכאורה. ראו בהן כמי שלוכדות גברים ומשתמשות בהם לביצוע זממן.

גלר החליטה לשלב בעבודתה בינה מלאכותית, שהיא ישות ללא תודעה. היא נעדרת שיפוטיות או דעות קדומות והיא בעלת גישה למקורות מידע רבים. לצורך הפרויקט יצרה גלר אלגוריתם מיוחד שבו הזינה את הערכים שהחשיבו נשים כמכשפות. כך נוצרה קולקציה שמונעת מחדשנות ומפרספקטיבה נטולת שיפוטיות שמהללת את אותן נשים חזקות.
אינסטגרם: @shahar_geller

עדי מחטיוק, פה אנחנו רוסים там мы жеди
הפרויקט עוסק בסיפור העלייה של משפחת המעצבת, שעלתה לישראל כחלק מהמוני יהודים שעלו לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה־90. כילידת הארץ, למשפחה שאת שנותיה הראשונות העבירה במדינה אחרת, עם תרבות ועם דת אחרת, תמיד חשה מחטיוק את ההבדל שבין המשפחה שלה למשפחות "צבריות". עם התבגרותה למדה להעריך ולכבד את המורשת שממנה הגיעה, ולתת ל"רוסיות" שלה ביטוי.
אינסטגרם: adi_machtuck
רוני רוזן, Stay Away Idiot
נקודת המוצא לפרויקט היא צילום של מעצבת האופנה אמילי לואיז פלוגה מ־1909. תחקיר על אודות לואיז פלוגה העלה עד כמה היה לה חשוב להיות אישה עצמאית בתקופתה. בהשראת אלבר אלבז שאלה את עצמה רוזן כיצד התחושות של לואיז רלוונטיות לחייה כיום. רוזן עצמה חשה אירוניה על שום הפער שהיא חווה כיום כאישה. מחד גיסא, אין דבר שאין באפשרותה להגשים, אפילו להיות ראש הממשלה אם תחשוק בכך, ומאידך גיסא, פעולה בסיסית כמו ללכת לבד ברחוב, מעוררת בה פחד ותחושה של חוסר מוגנות. את ההשראה לפרויקט שאבה מדרכי התגוננות של חיות בטבע, ומתוך המחשבה והתחושה שככל שתהיה גדולה ונוכחת יותר במרחב הציבורי כך גם המרחב אישי וההגנתי יהיה טוב יותר.
אינסטגרם: roni_rosen



לב פרימן, Why So Serious?
נקודת הפתיחה לפרויקט הוא חיוכה של הציירת אליזבת ויז׳י לה בראן, שמסמל נשיות מרדנית, אימהות שטותניקית וחוסר רצינות מכוון. פרימן בחנה כיצד הלך הרוח שייצגה אליזבת, מתבטא כיום בטרנד המקסימליזם שמוביל דור ה־z. טרנד שמתאפיין בהומור, אירוניות, ילדותיות וחוסר רצינות, ובא לידי ביטוי בשילובים סוריאליסטים-פיגורטיביים, אקלקטיות ועומס ויזואלי.

בימינו כל אחד הוא סטייליסט, המלתחה שלנו מורכבת מהמון פריטים, צירופים ושילובים אינדיבידואליים. מערכות אלו מספרות במכוון ולא במכוון אינסוף סיפורים. בפרויקט בחנה פרימן כיצד היא יכולה כמעצבת להעניק לנשים מוצר מודרני, שעונה על סטיילינג, ומספר את הסיפור של אימהות ונשים שמחייכות חיוך מתגרה בעולם רציני מידי.
אינסטגרם: @levfreeman
