ההצגה "ריצ'רד השלישי" בתיאטרון גשר, שבוימה על ידי איתי טיראן ומככבת בה יבגניה דודינה, היא עיבוד מרהיב מבריק וחדשני למחזה השייקספירי הקלאסי. טיראן, הידוע בכישוריו בתיאטרון, מביא לפרשנות מודרנית ומרעננת של הדרמה הקלאסית, תוך שמירה על נאמנות לרוח המקור.

יבגניה דודינה, שמגלמת את ריצ'רד השלישי, מביאה לידי ביטוי את העומק והמורכבות של הדמות בצורה מרשימה. התפיסה הנשית של הדמות מעניקה לפרשנות נופך ייחודי ומעניין, ומבליטה את הקונפליקטים הפנימיים והשאיפות האפלים של ריצ'רד באופן חדש ומפתיע.
עיצוב הבמה והתלבושות בהפקה הם מודרניים ומעוררי עניין, התפאורה שילוב קטעי וידאו ארט ומצלמה המצלמת מלמעלה מיוחדים ותורמים לאווירה הכללית של ההצגה ומחמיאים לתקופה ולסיפור. המשחק של שאר השחקנים הוא חזק ותורם להעמקת החוויה התיאטרלית הכוללת.

באופן כללי, ההפקה של טיראן ודודינה מצליחה להציג את "ריצ'רד השלישי" באור חדש, תוך שמירה על עושר המקור והוספת שכבות חדשות של הבנה ורגש.
ההצגה "ריצ'רד השלישי" בתיאטרון גשר, מציגה גרסה מרהיבה ומעוררת מחשבה לדרמה השייקספירית הקלאסית. שילוב בין נאמנות לטקסט המקורי לבין פרשנות מודרנית, מה שיוצר חוויה ייחודית עבור הקהל.

הדגשת המאבק הפנימי של הדמות הראשית, ריצ'רד, תוך התמקדות בפסיכולוגיה ובמניעים שלו. בחירות הבמה הייחודיות והענקית שבתחילה היא לבנה ובסוף ההצגה שחורה. תורמת לעיצוב האווירה ומחזקות את תחושת הדרמה והמתח.
המשחק של יבגניה דודינה הוא מהפנט ,מרתק נוכחות בימתית שולטת,היא כריזמטית וגם מעורר סלידה והערצה גם יחד לדמות ומהווה נקודת שיא של ההצגה. היא מצליחה להביא לידי ביטוי את החוזק והפגיעות של הדמות בצורה מעוררת הערכה. גם יתר השחקנים נותנים הופעות חזקות, ותורמים לעומק ולמורכבות של העלילה.

ההפקה מתמודדת היטב עם האתגרים של התיאטרון הקלאסי, ומצליחה להנגיש את הסיפור של ריצ'רד השלישי לקהל עכשווי מבלי לאבד מהתחכום והשיק של המחזה המקורי. התוצאה היא הצגה מרהיבה שמציעה חוויה תיאטרלית מעוררת השראה ומחשבה.
ריצ'רד השלישי" הוא פסגת המחזות של שייקספיר אודות מלחמות השושנים. בהנרי השישי, חלק שני ובהנרי השישי, חלק שלישי החל שייקספיר בעיצוב דמותו האכזרית של ריצ'רד. דמות זו מוקצנת בבירור, שכן היה זה בלתי אפשרי לריצ'רד ההיסטורי לקחת חלק בכל האירועים שיוחסו לו במחזות. למשל, במחזותיו של שייקספיר, ריצ'רד משתתף בקרבות שהתרחשו בזמן שריצ'רד ההיסטורי היה ילד.
מבחינה דרמטית, דמותו של ריצ'רד משתנה בצורה משמעותית תוך כדי המחזה. במחצית הראשונה של המחזה, הקהל נחשף למעין אנטי גיבור הגורם למהומה ונהנה ממעשיו. אולם לאחר הכתרתו למלך, אישיותו משתנה. הוא פועל נגד בקינגהאם הנאמן, נופל קורבן לפקפוק בעצמו, ורואה צללים ומראות של אבדון בכל מקום.
שייקספיר נוטה לעצב דמויות היסטוריות על פי הצרכים התיאטרלים של המחזה. כך גם במחזה זה. המלכה מרגרט לא שרדה לראות את ריצ'רד עולה לכס המלוכה. הכללתה במחזה נובעת ממניעים דרמטיים בלבד, על מנת לספק התרעה לדמויות האחרות על אישיותו האמיתית של ריצ'רד. כמו כן, היא משמשת את שייקספיר כמקהלה בעודה מספרת לקהל על הטרגדיות שנבעו ממעשיו של ריצ'רד.
למרות האלימות הרבה במחזה ודמותו המרושעת של ריצ'רד, שייקספיר מצליח להחדיר למחזה מידה רבה של חומר קומי. מידה רבה של הומור נובעת מההבדל בין מה שהקהל יודע אודות ריצ'רד ובין איך שריצ'רד מנסה להציג את עצמו.
ריצ'רד III
מאת ויליאם שייקספיר
בכיכובה של יבגניה דודינה
״אני הרי יודע לחייך, וגם לרצוח ולחייך, וגם לצווח 'יופי'!״
משפחת המלוכה מסוכסכת ובמרכזה – ילד דחוי, כואב ופצוע שבבגרותו הופך לרודן אכזר, למחלה ממארת שמתאכזרת ללא רחמים באלה שהתאכזרו אליו.
הטרגדיה המשפחתית הופכת לטרגדיה לאומית במחזה שבו הפוליטי והאישי שזורים זה בזה.
מאות שנים לפני נטפליקס שייקספיר בורא את הרוצח הסידרתי הראשון. ריצ'רד השלישי הוא נבל לתפארת. ליצן רצחני רהוט ונוגע ללב שלוקח אותנו למסע מרהיב של הרס עצמי.
הנבל הפגוע שדורך על גופות בדרכו לכס המלכות – הוא למעשה מראה של החברה האנושית, על כל פגמיה, נורת אזהרה לכולנו, כי למה לעצור במשפחה כשאפשר לחסל מדינה?
משך ההצגה: שעתיים ו-50 דקות עם הפסקה אחת.
בעיבוד של איתי טיראן ל"ריצ'רד השלישי" ניכר הרצון להפוך את הגיבור לרלוונטי למתרחש בישראל.
הדימוי הבימתי מצביע על מה שריצ'רד וכדוגמתו סוגדים לו: תאוות שלטון רצחנית ללא אמפתיה , חמלה, מוסריות ו/או ערכים אנושיים.
יוצרים
מאת: ויליאם שייקספיר
בימוי: איתי טיראן
תרגום ופס-קול: דורי פרנס
תפאורה: ערן עצמון
תלבושות: יהודית אהרון
תאורה: גלב פילשטינסקי
תנועה: רננה רז
סאונד: מיכאל ויסבורד
הפקה מוזיקלית: עמית פוזננסקי
וידאו: ויקטור סורוקין
עוזר במאי: יואב דגן
שחקנים
ריצ'רד: יבגניה דודינה
המלך אדוארד / הדוכסית, אימם של אדוארד, ריצ'רד וקלארנס: דורון תבורי
קלרנס / סטנלי: ישראל (סשה) דמידוב
בקינגהם: גלעד קלטר
אליזבת:
מיכל ויינברג
קארין סרויה
ליידי אן: לנה פרייפלד
הייסטינגז: אלכסנדר סנדרוביץ'
קייטסבי: פאולו א. מואורה
ברקנברי: אלי מנשה
ריברז / אדוארד (הבן): נועם טל
גריי / יורק (הבן): שיר סייג
הרוצח: שלומי ברטונוב
הבישוף מאיליי:
אורי יניב
מקסים רוזנברג
ערב הקרב נגד המורדים, כשצבאו של ריצ'רד מובס וסוסו נפגע, הוא זועק את המשפט המצוטט ביותר מהמחזה: "סוס! סוס! מלכותי בעד סוס!". קריאה מבטאת את סופו של מי שכל חייו היו רצופי תככים ומזימות רק כדי לאחוז בכתר, וכעת הוא מוכן למכור הכל תמורת סוס.
תיאטרון גשר, הצגות בתל אביב
תיאטרון גשר, שדרות ירושלים 9, תל אביב-יפו 03-5157000