כללי

"שמשון" – הצגה תיאטרון גשר

מחזה מאת רועי חן על פי הרומן מאת זאב ז'בוטינסקי

בימוי: נועם שמואל

ההצגה "שמשון" בתיאטרון גשר, שעובדה על ידי רועי חן על פי ספרו של זאב ז'בוטינסקי ובבימויו של נועם שמואל, מציגה עיבוד בימתי עוצמתי לסיפור התנ"כי המוכר על שמשון הגיבור. דרך עיבודו, חן מצליח להביא זווית חדשה ועמוקה יותר לסיפור האיקוני, תוך בחינה של שאלות על זהות, כוח וגורל, מה שמעניק לסיפור ממד מודרני ומורכב.

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

עלילת "שמשון" מתרחשת לפני 3,000 שנה. בני ישראל היו מחולקים לשבטים וכל שבט התבצר בנחלתו, ו"אין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה". על הרקע הזה צומח מנהיג חדש ושמו שמשון — לוחם, שופט, נזיר. בארץ פלשת הוא פוגש את דלילה וקושר את גורלו בגורלה, אבל,האהבה,כידוע,עזה כמוות והקנאה – קשה כשאול. ז'בוטינסקי השווה בספרו בין תקופת השופטים לימי המנדט הבריטי, אבל הספר מתגלה כרלבנטי לימינו. בהתבסס עליו כתב חן את ההצגה "שמשון"

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה"

בסיפור מפעים מחיי הארץ הזאת משתלבים מיתוס עם אתוס, הרס עם אֶרוס, וגורל פרטי עם גורלו של עם.

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

שחקנים: שמשון: שלומי ברטונוב

דלילה:רוני עינב

סמדר: יובל שרף

קרני/עדנה:קארין סרויה 

אכתור:יובל בנאי

נחושתן:שיר סייג

מנוח, אביו של שמשון/ כהן במקדש/ נביא: אלכסנדר סנדרוביץ

הצללפוני, אמו של שמשון: מיכל ויינברג

מכבנאי: אורי יניב

קטורה, פונדקאית ובעלת האוהל/אחות במשפט/אלישחר:טלי אוסדצ'י

פלשתי/שועל/ אח במשפט/אבישחר:פאולו א.מואורה

פלשתי/שועל/בן אפריים:איתמר פרס/אגם אוזלבו

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

השחקן  שלומי ברטונוב המגלם את שמשון מצליח להעניק לדמותו ניואנסים של פגיעות לצד הכוח הפיזי האדיר שלו, וכך מאפשר לקהל להבין את עולמו הפנימי של הגיבור, שאינו רק דמות תנ"כית הרואית אלא גם דמות טראגית המתמודדת עם דילמות אנושיות ומוסריות עמוקות.

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

המחזאי רועי חן  מציג את שמשון הלוחם כבריון חמום מוח, ראש כנופיית "שועלי שמשון" המאיימים על בני ישראל וגם על הפלשתים, בעזרתם ינקום את נקמתו האכזרית ויעלה כפרים שלמים באש. שמשון השופט לעומת זאת הוא כבר אדם שקול, מכובד,אשר על פי הכתוב ניסה להשליט משפט צדק במשך עשרים שנה. כבן של מלאך, שמשון נחשב נזיר, מעמד המנוגד לשני  התיאורים הקודמים. לנזיר היהודי אסור לגזוז שיער או לשתות יין, וחובה עליו כמו על כולם,להתחתן ולקיים מצוות פרו ורבו. שמשון מקיים את ההוראות, אך כהרגלו, בסגנון שלו.

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

השחקנים הנוספים גם הם מצויינים במיוחד  הנשים המופיעות בסיפור התנכי  האישה מתמנה, הזונה מעזה ודלילה מנחל שורק, שדמותיהן פותחו וניתן להן עומק משום שהן דמויות מפתח לדמותו של שמשון, עם דגש מיוחד על דמותה של דלילה, שמוצגת כדמות מורכבת ורב-ממדית, מעבר לסטריאוטיפ המוכר שלה.

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

לעדנה דמות מתוך הרומן של ז'בוטינסקי ניתן על ידי המחזאי כוח רב כמנהיגת שבט בני קין שכן ברומן היא בתו של ראש השבט אליאון .

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

חירות נוספת שלקח על עצמו המחזאי שלא לפי הרומן ,הוא שאביו של שמשון היה פלשתי. ז'בוטינסקי הציע את זה בספרו  בתחילה אולם חזר בו בהמשך ואמר שאמנם אביו של שמשון לא היה מנוח, אלא גבר אחר כנעני .אולם המחזאי רועי חן דבק בהצעה הראשונה ששמשון היה בן לאב פלשתי ולכן נמשך כל חייו לפלשתים.

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

שמשון המיוסר, הנבגד ללא השיער ,כשהוא קשור לעמודי מקדש דגון, מסיים את חייו בהתאבדות המביאה למותם של 3000 פלשתים . תמות נפשי עם פלשתים.

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

הבימוי של נועם שמואל מצליח להמחיש את האווירה הקודרת והטעונה של הסיפור, עם תפאורה ואפקטים ויזואליים מרהיבים שיוצרים חוויה חושית חזקה. הבימוי מדגיש את המתח והקונפליקט הפנימי של הדמויות, תוך שימוש בתנועה ובאסתטיקה מוקפדת שמזכירה את האווירה התנ"כית. התאורה והמוזיקה גם תורמים רבות להעצמת הדרמה ומוסיפים לעומק הרגשי של ההצגה.

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

"שמשון" בתיאטרון גשר היא הפקה מרשימה ואינטליגנטית שמעבירה את הקהל דרך מסע רגשי ודרמטי. חן ושמואל הצליחו ליצור הצגה ששומרת על הקלאסיות של המקור, אך גם מעניקה לו קול ויזואלי ורעיוני חדש ומרענן.

קרדיט צילום: ישעיה פיינברג

הפקה גדולה ומושקעת, עם מוזיקת  מקורית של טל בלכרוביץ'.

טריילר:

כתיבת תגובה