מחזה מאת
עומר קרן
בימוי
גלעד קמחי
משתתפים:
מרים זוהר, מיה לנדסמן, יצחק חזקיה / אוהד שחר, עומר עציון / גור קורן, ענבר דנון, אוריה יבלונובסקי, רוני נתנאל

על המחזה:
האחת, שחקנית צעירה, פרועה ואגואיסטית.
השנייה, דיוות תיאטרון קשוחה ומרירה בת תשעים פלוס.

על הבמה הן יריבות. מאחורי הקלעים הן ממש אויבות.אבל עכשיו, כשהקריירה של שתיהן עומדת על הכף, אין להן ברירה אלא למצוא את הדרך להסתדר. או לפחות לסבול זו את זו.
מה שמתחיל במלחמה קשה שבה כל אחת מנסה לפנות את השנייה מדרכה, הופך למערכת יחסים מפתיעה ויוצאת דופן.
הן הכי שונות בעולם, הן לא מסכימות על כלום, אבל בין זו שמתחילה את הדרך לזו שעומדת בפני סיומה, מחבר דבר אחד: תשוקה אדירה לחיים.
המחזאי עומר קרן קיבל השראה למחזה מתוך העולם שהוא הכיר הכי טוב מאחורי הקלעים של התיאטרון: אינטריגות, יצרים ובמיוחד פערים בין דוריים שחקנים וותיקים מאד המופיעים על הבמה עם שחקנים צעירים מאד שזה עתה סיימו את לימודיהם. הפער הענק הזה לעיתים יוצר אינטראקציות מרגשות לדברי המחזאי שזהו מחזהו הראשון .
"המלך ליר" של שייקספיר הינו המחזה בתוך המחזה ב"צ'ילבות" .
השחקנית מרים זוהר תחגוג 93 יום אחרי הצגת הבכורה והתפקיד נתפר לפי מידותיה ועבורה.היא בעלת הקריירה הארוכה בהיסטוריה.

המחזה הוא קומדיה אך מאחורי הקלעים הוא למעשה טרגדיה. והמחזאי מקדיש אותו לסבתו שנרצחה ב7 באוקטובר בקיבוץ בארי עת הסבא הסבתא והמטפלת שהו בממ"ד ונורו על ידי מחבל תוך כדי החילוץ. סבתו של עומר קרן קשורה מאד לעשייה שלו היא הייתה ספרנית ומספרת סיפורים היא טיפחה בנכדה את היצירה ואהבה תיאטרון, הלכה איתו להצגות וביחד נכנסו אל מאחורי הקלעים.
המחזה הזה הוא שיר אהבה לתיאטרון !כדבריי המחזאי.
במאי ההצגה גלעד קמחי ביים תפקיד ענק למרים זוהר שחקנית בת 93 שנראה כאילו המחזה נוצר עבורה .תפקיד ראשי בגילה עם המון טקסט, החלפת תלבושות, פאות. אתגר גדול שהיא עומדת בו בגבורה . כשמרים עומדת על הבמה וכשהקהל מריע לה הדבר מעניק לשחקנית הוותיקה והמוכשרת עוד חיים ונחת.
השחקנית מיה לנדסמן שחקנית מוכשרת המשחקת לצד מרים זוהר והמחזה נוגע בפערי הדורות בתיאטרון שכן כל פעם יוצא לאור דור חדש של שחקנים והפחד מחוסר רלוונטיות קיים בכל מקום במיוחד בעולם התיאטרון. מיה היא נציגה של הדור הצעיר.

המחזה הוא לא מחזה דוקומנטרי ,הדמויות אלי וחווה מתחילות באנטי מובהק והולכות ומתקרבות זו לזו. הוא מחזה עכשווי ההומר, הקצב, השפה .ומרים מודה שלפני לא ידעה מה זה צ'יל- צ'ילבות.

השחקנית רוני נתנאל משחקת שבע דמויות בהצגה מעולם התיאטרון.

ההצגה עוסקת בקשר המורכב והטעון בין שתי נשים – שחקנית מבוגרת ושחקנית צעירה – שנפגשות בעולם התיאטרון. את הדמויות הראשיות מגלמות השחקניות מרים זוהר ומיה לנדסמן, שמביאות לתפקידים משחק מעמיק ומרגש.
הסיפור סובב סביב מערכת היחסים בין השחקנית המבוגרת (מרים זוהר) והשחקנית הצעירה (מיה לנדסמן), שמגלה את העולם המקצועי והאישי של הדמות המבוגרת, תוך שהיא נדרשת להתמודד עם תחושות של תחרות, קנאה, ודיאלוגים בין-דוריים. הצגה בוחנת את הפערים בין הדורות בתעשיית התיאטרון, ובייחוד את המתחים הנרקמים כאשר הדמויות נפגשות בחלל שבו הזדקנות והחיים על במת התיאטרון שזורים זה בזה.

הבימוי של גלעד קמחי מצליח להעביר את המתח שבין השחקניות, תוך שימוש בחללים תיאטרליים ייחודיים שמאפשרים לדינמיקה ביניהן להתפתח באופן אינטנסיבי. קמחי מצליח לשמור על איזון בין רגעים של אינטימיות לבין רגעי מתח ודרמה, כשההבדלים בין הדמויות והפערים בין הגילאים והניסיון גורמים לקונפליקטים רגשים שמזעזעים את הצופים.
המשחק של מרים זוהר ומיה לנדסמן הוא נקודת אור מרכזית בהצגה. זוהר מגלמת שחקנית מבוגרת עם נוכחות בימתית עוצמתית, המפגינה את כל חוויות החיים והדרמה האישית שהיא חוותה לאורך השנים. לנדסמן מציגה דמות צעירה, שאפתנית ומלאת תקוות, אך גם חושפת את הסבל והקשיים שהיא חווה במפגש עם דמותה של זוהר. השילוב בין השתיים יוצר מתח עשיר ומורכב שמעלה שאלות על קריירות, גיל ותחושות של אכזבה והישג.
ההצגה "צ'ילבות" עוסקת בנושאים של זהות, גיל, תחרות ותשוקה לאורח חיים מקצועי. היא שמה דגש על הכאב שבקשר הבין דורי, במציאות החברתית של עולם התיאטרון, תוך שהיא מציגה את הדרמה שביחסים בין נשים במצבים שונים של החיים.
ההצגה מצליחה לאתגר את הצופים לחשוב על החיים שלהם ועל הקשרים האישיים והמקצועיים שלהם, תוך שהיא מספקת דרמה חזקה ומרגשת.
ההצגה נהדרת משחק מעולה מעניינת ואף גם מצחיקה.