
אמש הוזמנו להצגה חגיגית של "6 שיעורי ריקוד ב-6 שבועות" הצגה נהדרת ,משחק מעולה דיאלוגים שנונים ,מצחיקים ובנוסף ריקודים סלוניים של זוג רקדנים מיקצועניים על הבמה המוסיפים אווירה של סלון ריקודים בסגנונות שונים.

"6 שיעורי ריקוד ב-6 שבועות" היא קומדיה מרגשת מאת ריצ'רד אלפיירי, בתיאטרון הבימה בבימויו של משה קפטן.

ההצגה מגוללת את סיפורה של לילי, אלמנה בודדה וקשישה המחליטה לשכור מורה לריקודים סלוניים כדי ללמוד לרקוד בביתה במהלך שישה שבועות. המורה, מייקל, הוא רקדן יהיר ואסרטיבי במקור מניו-יורק. תחילת הקשר בין השניים רצוף במתחים ואי-הבנות, אך עם הזמן הם מגלים שיש ביניהם יותר מן המשותף מאשר השונה.

את דמותה של לילי מגלמת השחקנית הנהדרת סנדרה שדה, בעוד את מייקל מגלם השחקן הנפלא יחזקאל לזרוב שהינו פרפורמר רב תחומי.

הכוריאוגרפיה בהצגה נוצרה על ידי חיים פרשטיין לילי ומייקל רוקדים לצלילי מוסיקה וריקודים בסגנונות שונים. בשבוע הראשון:סווינג השייך לקבוצת ריקודים לאטינו – אמריקאים. בשבוע השני מייקל מלמד את לילי את ריקוד הטנגו ריקוד במשקל שני רבעים מקורו בריו דה פלטה בין ארגנטינה לאורוגווי. בשבוע השלישי מייקל מלמד את הריקוד האלגנטי והקלאסי ביותר הואלס הוינאי סיבובים רבים ותנועות סוחפות. סגנון הפוקסטרוט נלמד בשיעור הרביעי ונחשב למורכב ביותר מבין הסגנונות. בשבוע החמישי סגנון הצ'ה צ'ה צ'ה ריקוד קובני במוצאו שהתפתח מהממבו והרומבה שלושה צעדים מהירים ושניים איטיים יותר.הריקוד השישי בשבוע השישי והאחרון: סגנונות מודרניים בין הריקודים טוויסט רוק אנד רול ועוד..
ההצגה מספקת הצצה מעניינת ומרתקת לעולם הריקודים הסלוניים ורגעי אסקפיזים טהורים הסוחפים את הקהל לעולם טוב של מוסיקה ,ריקודים ואווירת מסיבה וכמו כן נותנים במה וחושפים את מערכת היחסים המורכבת שבין מורה לריקוד ותלמידתו.
התלבושות עוצבו על ידי אביעד אריק הרמן שהקפיד ליצור בהכנתן את הקשר האסתטי והצבעוני בין זוג השחקנים לזוג הרקדנים שרוקדים בסוף כל שיעור את סגנון הריקוד שנלמד ומגלמים את האלטר אגו של השחקנים. השילוב הנהדר הוא יצירה של משה קפטן הבמאי המוכשר עם חיים פרשטיין האחראי על הכוריאוגרפיה הוירטואוזית ולכן ההצגה ראויה לשבחים על המשחק המרגש והכימיה בין השחקנים הראשיים, כמו גם על הבימוי והעיצוב שהוסיפו לעומק החוויה התיאטרלית.
ההצגה מעלה גם את בדידותן של הנשים בגיל השלישי שלעיתים נאלצות להסתיר את היותן אלמנות כדי להגן מפני זרים ובעלי מקצוע האמורים להיכנס למישכנן. ההצגה עוקבת אחר מצבה הנפשי של התלמידה לריקוד הקשישה ,שמצבה הנפשי והריגשי היה בתחילה ירוד ומתפתח לאט לאחר שהמורה לריקוד נותן לה חיים שמחה וחדווה . המורה מייקל הוא זה המוציא אותה מהבדידות והשיממון ושגרת היום האפורה אל המוזיקה, הקצב, התנועה,הצבעוניות והשמחה לרקוד וכמו כן במגע האנושי הכה חסר.
הקונפליקטים והדיאלוגים הנוצרים בין לילי ומייקל מבטאים את מצבם הנפשי, מייקל הוא הומוסקסואל מבוגר שנכווה בעבר בקשרי זוגיות משפילים ומעליבים לאחר שאיבד בן זוג אהוב ולילי שהייתה נשואה לכומר ואיבדה אתה בתה יחידתה בעקבות הפלה לא חוקית לא זכתה כלל לתמיכה וחיבה מבעלה אלא ליחס מנוכר.

ההצגה הועלתה לראשונה ב-5 ביולי 2024, וממשיכה לרוץ בתיאטרון הבימה עם הופעות מתוכננות גם בשנת 2025.
מאת: ריצ'רד אלפיירי תרגום: ארז דריגס בימוי: משה קפטן עיצוב תפאורה: אדם קלר עיצוב תאורה: מאיר אלון כוריאוגרפיה: חיים פרשטיין עיצוב תלבושות: אביעד אריק הרמן עריכה מוסיקלית: מירי לזר עוזר במאי: נטע שביט
רקדנים: ענבר לובלסקי, רוי גורביץ
שחקנים:
לילי האריסון: סנדרה שדה מייקל מינטי: יחזקאל לזרוב