"החולה ההודי"- התיאטרון הקאמרי

שגב, בחור צעיר, יוצר קשר עם אבשלום, אחיו הבכור שניתק קשר עם המשפחה לפני שנים רבות, כדי לספר לו שאביהם חולה מאד. המפגש בין שני האחים, שמעולם לא פגשו זה את זה, סוחף את המשפחה כולה למערבולת רגשית ומחולל שרשרת אירועים משעשעת וטראגית כאחד.

שני האחים נלחמים במוות ובכעסים הישנים ומתמודדים עם הסודות המשפחתיים שנחשפים בפעם הראשונה.

המחזה האוטוביוגרפי, עטור השבחים והפרסים מאת רשף לוי, מגיע לראשונה לבמת התיאטרון הקאמרי.

צוות ושחקנים:
מאת
רשף ורגב לוי
בימוי
אמיר י. וולף
תפאורה
אלכסנדרה נרדי
תלבושות
רועי עקאב
מוזיקה
איתמר גרוס
וידאו
אלדד בוגנים
תאורה
קרן גרנק
ע' במאי
נעה גודל
משתתפים
תום אבני, עידו טאקו / יונתן הורנצ'יק, מוטי כץ, שרה פון שוורצה

שגב, בחור צעיר, יוצר קשר עם אבשלום, אחיו הבכור שניתק קשר עם המשפחה לפני שנים רבות, כדי לספר לו שאביהם חולה מאוד. המפגש בין שני האחים, שמעולם לא פגשו זה את זה, סוחף את המשפחה כולה למערבולת רגשית ומחולל שרשרת אירועים משעשעת וטראגית כאחד. שני האחים נלחמים במוות ובכעסים הישנים, ומתמודדים עם הסודות המשפחתיים שנחשפים בפעם הראשונה.

לוי, קומיקאי, תסריטאי ומחזאי ישראלי, הוא מחבר ההצגה החולה ההודי, שעלתה לראשונה לפני כ-20 שנה בתיאטרון בית ליסין וזכתה להצלחה.

בשנת 2024 חידש את ההצגה בגרסה מעודכנת שעלתה בתיאטרון הקאמרי, על רקע התקופה המורכבת שלאחר מתקפת 7 באוקטובר.

לוי תיאר את החידוש כהזדמנות להציע לקהל חוויה קומית-טרגית שמערבת הומור שחור עם עומק רגשי. לדבריו, דווקא בעתות של טראומה לאומית ואישית, יש מקום ליצירה שמציעה צחוק כדרך התמודדות עם כאב. החידוש של "החולה ההודי" ממשיך קו סגנוני המאפיין את יצירתו של לוי, שבו הדרמה המשפחתית משתלבת עם שנינות, אירוניה ולעיתים גם אבסורדיות של המציאות הישראלית.

בשנת 2024 הועלה המחזה החולה ההודי בהפקה מחודשת בתיאטרון הקאמרי, בבימויו של אמיר וולף. ההפקה כללה צוות שחקנים חדש, ובהם עידו טאקו ויונתן הורנצ'יק (לסירוגין) בתפקיד שגב חסדאי, תום אבני בתפקיד אבשלום חסדאי, מוטי כץ בתפקיד אליהו חסדאי ושרה פון שוורצה בתפקיד דליה חסדאי.

ההפקה היא עיבוד עכשווי ומוקפד למחזה המקורי, תוך שימור המורכבות הדרמטית והדינמיקה המשפחתית המאפיינות אותו.

מה שמאוד חיוני ב״החולה ההודי״ הוא השילוב של רגעים קומיים עם רגעים חודרי לב. המחזה לא משאיר אותנו רק ב־"אוי-כמה כואב", אלא יודע גם לצחוק, להקליל, לאפשר חמצן רגשי. כך ההצגה גם נגישה וגם מטלטלת ,איכות שלא תמיד פשוטה להשיג.

ההצגה מזכירה לנו כמה קרובים יכולים להיות רחוקים, וכמה שבירת קשר או בדידות משפחתית יכולים להיות חלק מהסיפור האישי של כל-אחד.

מחלה כמניע: האב החולה הוא טריגר שמוביל לפעולה  אבל המטרה היא לא רק המחלה אלא מה שהיא חושפת: זיכרונות, אשמות, געגועים.

״החולה ההודי״ בתיאטרון הקאמרי היא הצגה שמצליחה לרגש, להצחיק, ולעורר מחשבה. היא לא מחזות־אקשן או קומדיה קלילה בלבד, אלא חוויה רגשית שדורשת קצת השתתפות לחשוב, להרגיש, להזדהות.

הצגה מרגשת , אף עין לא נותרה יבשה. אבל יחד עם זאת יש הרבה הומור ושנינות.

משחק מעולה והפקה איכותית: השחקנים מצליחים להביא את הדמויות לחיים עם רגש אמיתי והומור מתוחכם.

שילוב של קומדיה ודרמה: ההצגה לא נופלת לקלישאות של "הכל חמור" או "הכל בדיחות"  היא מאוזנת.

רלוונטיות משפחתית אוניברסאלית: גם מי שלא חווה בדיוק את הסיפור יכול להזדהות עם מערכות יחסים מורכבות, עם קרבה וריחוק, עם אבחון מחלה שמשנה דינמיקה.

המחזה מצליח להעלות על הבמה קשת רגשות מורכבת: אהבה ואחווה, כעס ושברון לב, פחד ממוות והתמודדות עם מחלה. הציר המרכזי של שני האחים שמפגשם הוא כפול גם פיזי וגם רגשי  מעניק עומק שיש בו אמינות.
לצד זאת, יש גם רגישות רבה לנסתר:נושא המוות העתידי של האב הוא לא רק סיום אלא פתיחה לשיח על מה שלא נאמר בין משפחה, על הזמן שעבר ועל האפשרויות שלא ננקטו.

לכו לראות לבכות ולצחוק..