כללי

"האבא" התיאטרון הקאמרי


“האבא” – מסע אל תוך הזיכרון המתפורר

הקאמרי בשיתוף תיאטרון אלעד

מחזה: פלוריאן זלר

בימוי:שי פיטובסקי

תרגום:דורי פרנס

יש הצגות שנשארות איתך אחרי המחיאות. יש הצגות שאפילו חוזרות איתך הביתה, נוחתות על הכרית, נכנסות לחלומות. ו-“האבא”, של פלוריאן זלר ובבימויו המשותף של תיאטרון הקאמרי ותיאטרון אלעד, היא בדיוק מהסוג הזה  יצירה שלא מרפה.

כבר מהרגע הראשון ברור שהקהל לא עומד לצפות בעוד דרמה משפחתית על הזדקנות. כאן מופעל מנגנון תיאטרוני יוצא דופן: מציאות וזיכרון מתערבבים, גבולות הזמן נעלמים, והקהל מוזמן ללכת לאיבוד ביחד עם הגיבור.

צילום תומר חרובי

גבר כבן 60, זיכרון מתפורר ועולם מתעוות

הדמות הראשית אנדרה המגולמת בעוצמה כמעט כירורגית. המונולוגים הפנימיים שלו נחשפים דרך שברי סצנות, הבזקים, דימויים שמופיעים ונמוגים כמו חלום שמתקשה להחזיק את עצמו. המשחק המדויק מאפשר לנו לא רק להבין דמנציה  אלא לחוות אותה בעצמנו.

צילום:תומר חרובי

זו הצגה שמצליחה, בכנות כואבת ובשכל תיאטרוני חריף, להעביר את תחושת חוסר האחיזה: אנשים מתחלפים, דלתות מובילות למקומות אחרים, זמנים קורסים זה אל תוך זה. כצופה, אתה מוצא את עצמך שואל: מה אמיתי? מה זיכרון? ומה כבר המצאה של מוח שמבקש לברוח?

שילוב תיאטרון אלעד – מתנה נדירה לבמה הישראלית

תיאטרון אלעד מביא איתו שפה פיוטית, כמעט טקסית. הבימוי שלהם נוגע בחוויה פנימית, לא מילולית, ופה הוא משתלב נהדר עם הריאליזם של הקאמרי. התוצאה: יצירה היברידית, חדה ורגישה, נעה בין מחזה קלאסי לבין אינסטלציה של תודעה.

המעברים בין הסצנות, השימוש בתאורה כהמשך של הדמיון והצלילה לתוך חוריו של הזיכרון  כל אלה מאפיינים מאוד את עולמו האמנותי של תיאטרון אלעד ומעניקים להפקה נופך איטי, עמוק ומהפנט.

הזדהות שמגיעה מהבטן ומהלב

בין כל הסימבוליקה, לא שוכחים את האנושי: קשר בין אב לבת, האחריות, האשמה, הגעגוע למי שכבר איננו באמת פה. ההצגה מצליחה ללכוד את החרדה האמיתית של אובדן עצמי והאומץ של המשפחה להתייצב מולו בכל יום מחדש.

חובה לכל מי שאוהב תיאטרון שחודר פנימה

“האבא” אינה הצגה קלה, בכיתי לא מעט ,אך גם צחקתי, היא מהודקת, מרגשת ומבוצעת ברמת דיוק נדירה. זו יצירה שמבקשת מאיתנו להיות נוכחים  לא רק בעיניים, אלא בלב. בעידן שבו רבים רוצים בידור מהיר, “האבא” מחזיר אותנו אל אמנות שמבקשת משמעות.

תיאטרון שהוא חוויה ולא רק אירוע.


תיאטרון אלעד בשיתוף פעולה עם התיאטרון הקאמרי בהפקה חדשה – באחד המחזות היפים שנכתבו בתקופתנו!

האבא בכיכובו של דביר בנדק, היא דרמה אנושית (או קומדיה שחורה) נדירה ביופיה ובאמת שלה, שתגרום לכם לצאת מהאולם ולחבק חזק את האנשים שאתם אוהבים.

אנדרה הוא גבר כבן 60, הוא מהנדס, אולי רקדן, יש לו שתי בנות, אולי אחת, הוא גר בבית שלו או שמא הוא גר בבית של הבת שלו והחבר שלה. יש לו שעון על היד מאוד מדוייק אבל השעון הפנימי נפגע, קוראים לזה דימנציה. באופן מבריק, עם הרבה הומור וחמלה, מצליח המחזה להכניס אותנו הקהל, למוחו של אנדרה! שלא כמו בהצגה רגילה אנחנו לא צופים בו מבחוץ אלא ממש חווים מתוך עיניו את המציאות השבורה והכאוטית.

הקהל יחד עם אנדרה מנסה בכל רגע להרכיב את סיפור חייו המתפרק ונבנה מחדש. החוטים לפעמים מתחברים ולפעמים ממש לא, אנשים, מקומות, זמנים ואירועים מתערבבים במוחנו המחפש עוגן. זה סיפור על זיכרון, על יחסים, געגוע ורוח אנושית גדולה שנמצאת בכל אחד מאיתנו לא משנה מה אנחנו מאבדים בדרך.

מחזה אימרסיבי עטור הפרסים של המחזאי הצרפתי פלוריאן זלר שמוצג בתיאטראות הגדולים בכל העולם והפך תוך זמן קצר לקלאסיקה עכשווית ועובד לסרט זוכה אוסקר.

על תיאטרון אלעד

תיאטרון אלעד הוא מן התיאטראות היוצרים המעניינים בנוף התרבות העכשווי בישראל. הוא מורכב משחקנים ויוצרים שעזבו קריירות מצליחות במרכז הארץ ועברו עם משפחותיהם לאילת ולחבל אילות, במטרה להפוך את הקצה הדרומי של ישראל למרכז תרבות פורץ דרך. חבל הארץ המרוחק מהווה עבורם קרקע פורייה לבחינת גבולות המדיום ולפיתוח שפות אמנותיות חדשות.

זהו שיתוף הפעולה השני של תיאטרון אלעד עם תיאטרון הקאמרי, לאחר ההצלחה המשותפת בהצגה "כל הדברים הטובים".

"האבא" הוא מחזה גאוני המאפשר לנו לחדור לתוך ראשו של אנדרה המתמודד עם דמנציה. אמנם ההצגה על דמנציה אבל היא גם על געגוע על פיסות חיים שאבדו ולעולם לא יחזרו.

משתתפים:

דביר בנדק, תמר דיסקין, גיא כהן שלו, אדוה לוי, דר רוזנבאום, עומר שמשוני

כתיבת תגובה