“ואולי”מלחמה, זיכרון וריפוי (2023–2025) / תערוכתה החדשה של האמנית הבינלאומית אריאן ליטמן

“ואולי”מלחמה, זיכרון וריפוי (2023–2025) / תערוכתה החדשה של האמנית הבינלאומית אריאן ליטמן

פתיחה: 16.12.25, בשעה 19:00, הכניסה חופשית
נעילה: 24.1.26

גלריה אגריפס 12, רחוב אגריפס 12 ירושלים

האמנית אריאן ליטמן מציגה את תערוכת היחיד החדשה שלה, “ואולי”, הכוללת עבודות שנוצרו בין השנים 2023–2025 בעקבות מלחמת 7 באוקטובר. התערוכה מתחקה אחר מסע אישי ולאומי עמוק העוסק בטראומה, שכול, וכאב לצד עבודת הריפוי המלווה אותם.

מאז פרוץ המלחמה, ליטמן, המרצה בתוכנית לתואר ראשון בעיצוב תעשייתי מכליל במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים (לשעבר מכללת הדסה) , החוג ע"ש דן לעיצוב יצירתי למין האנושי,
מתמודדת עם הצלקות העמוקות שנותרו בחברה הישראלית. בין עבודותיה שיצרה בהשפעת ה 7 באוקטובר- קערות אמייל לבנות ועליהן כיתוב התאריך 7.10.23 בדיו אדום-דם, דגלים חבושים בגזה ומפות קרטוגרפיות, אותם תפרה בחוטים צהובים והפכה את הטראומה לשפה חזותית של טיפול ושל תיקון.

במקביל ליטמן יצרה מספר מיצגים בטבע ושני סרטים חדשים. בהזמנתה של ד”ר איילת כרמי ליצור סרט על הגליל הפצוע עבור מוזיאון אדם בגליל – בית יגאל אלון, יצאה ליטמן בסוף 2024 למסע סביב הכנרת, מסע בין שכבות ההיסטוריה של האזור ונופים פצועים.

התערוכה מציגה עבודות שנוצרו במהלך שנתיים מאז פרוץ המלחמה, לצד סרטה החדש של ליטמן “בעין הסערה: מסע סביב הכנרת”, העוסק בהקרבה אימהית. הסרט מוצג כיום במוזיאון אדם בגליל – בית יגאל אלון.
במהלך מסעה הראשון סביב הכנרת התרחש רגע מכונן, כאשר ניצבה מול פסלה של חנה אורלוף, “אם ובנה” בקיבוץ עין גב. הקשר האימהי החזק שהפסל מביעה הזכיר לה את האימהות יוצאות הדופן הנמצאות בלב האבל הלאומי מאז תחילת המלחמה.

ליטמן פנתה לחברתה ליאת פרידמן, שאיבדה את בנה סמ״ר שחר פרידמן שנהרג בעזה ב־18 בנובמבר 2023, ויזמה מפגש עמה ועם ליילה עבאס, אמו של רס״ן ג׳מאל עבאס, שנהרג באותו קרב.
במפגש מרגש שיתפה ליטמן את חזונה לסרט העוסק בכאב האימהי, בפרידה ובשכול, והזמינה את שתי האימהות לחבוש יחד בגזה את פסל הברונזה — פעולה שהפכה את דמות האם לסמל אוניברסלי של אבל וטיפול משותף בפצע הלאומי.

המסע סביב הכנרת העמיק את המימד הרגשי של הפרויקט. בהתייחס לשיר “ואולי” של רחל המשוררת, חשבה ליטמן כי הכמיהה, הספק והגעגוע המרחפים בשיר ומשקפים את חייה המוקדמים של רחל בקיבוץ דגניה ומהדהדים כעת את ימי המלחמה ואת המחיר האנושי הכבד שלה. המשפט “ואולי לא היו הדברים מעולם” מבטא את משאלת לבה העמוקה של ליטמן מאז אותו יום גורלי: להתעורר מן הסיוט אל מציאות שבה אסונות המלחמה כלל לא התרחשו.
היצירות המוצגות בתערוכה ״ואולי״ מגלמת את הטיפול בפצעים הלאומיים, והופכת את הריפוי, עבודת הטיפול והאמפתיה לתיקון ולתקווה לימים טובים יותר.

⸻

אריאן ליטמן היא אמנית רב־תחומית ישראלית, הידועה בפרויקטים ארוכי־טווח העוסקים בטראומה, קרטוגרפיה וטקסי ריפוי. עבודותיה משלבות גזה, מפות, ארכיונים והתערבויות במרחבי נוף ברחבי הארץ. סרטיה ומיצביה הוצגו במוזיאונים, גלריות ומוסדות תרבות בישראל ובעולם. הפרויקט המתמשך שלה, “הארץ הפצועה” (2009–הווה), הוא נדבך מרכזי בעבודתה, ומשלב בין זיכרון, גאוגרפיה ועדות אמפתית.

פתיחה: 16.12.25, בשעה 19:00
נעילה: 24/1/26
גלריה אגריפס 12, רחוב אגריפס 12, ירושלים

שעות פתיחה: שלישי–חמישי 16:00–20:00 | שישי–שבת 10:30–14:30
הכניסה חופשית