כללי

תערוכה חדשה במוזאון וילפריד: "דאו– רוח הדרך"אוצרת שיר מלר ימגוצ'י


תערוכה חדשה במוזאון וילפריד: "דאו– רוח הדרך"
אוצרת שיר מלר ימגוצ'י
נפתחה: יום שישי 12.12.2025
מוזיאון וילפריד לאמנות המזרח, קיבוץ הזורע

מסע רב-תחומי בעקבות מושג "הדרך" באמנות המזרח: שיתוף פעולה יוצא דופן בין מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח ומוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית.


מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח פותח את התערוכה החדשה "דאו – רוח הדרך", הנערכת בשיתוף פעולה עם מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית שבו יוצג חלקה השני- "דו-רוח הדרך" (פתיחה ב-4.1.26).

התערוכה מציעה מבט רחב על גלגוליו של מושג ה"דרך" באמנות מסורתית ועכשווית, החל בדאו הסיני ועד למושג הדו היפני.


התערוכה מבקשת להתקרב אל "רוח הדרך" ולהקשיב לליבה, כשהיא מציגה את הדרך לא כיעד אליו מגיעים, אלא כאורח חיים של קשב פנימי, תנועה בהרמוניה עם השינוי המתמיד (במסורת הדאו), ואימון התודעה לנוכחות מלאה כאן ועכשיו (במסורת הדו).


שלושה חללי תצוגה – שלושה מסעות
התערוכה מחולקת לשלושה חללים במוזיאון וילפריד, שכל אחד מהם מזמין את המבקר למסע אחר:


חיפוש הדרך הפנימית במסורות הדאו והזן בודהיזם: אולם זה מציג מגילות מסורתיות ובהן ציורי זן יפניים מאוסף איתמר פרוקצ'ה בהשפעת התרבות הסינית, לצידן גרסה מקורית שיצרה האמנית ענת שרייבר למשל הסיני המצויר "עשר התמונות של הרועה והשור" שנועד להתוות את דרכו של תלמיד הזן בחיפוש הרוחני. יצירה נוספת של האמנית ההודית שילפה גופטה מציעה התבוננות רפלקטיבית בשאלה שמניעה אדם לצאת למסע.


טלי נבון / הֶלֶךְ – מסע בעקבות וילפריד ישראל: באולם זה מציגה האמנית טלי נבון מסע מדומיין בעקבות יומנו של וילפריד ישראל משנת 1925, המתעד את מסעו להודו. נבון משתמשת כאן, כמו גם בעבודותיה הקודמות בחומרי הארכיון כחומר גלם פעיל, בתחומי הרישום, הציור, הווידאו והמיצב, כדי לתור אחר הלכי נפש ולשהות בזמן אחר. קריאת היומן, מאה שנה לאחר שנכתב, הוליכה אותה פנימה אל המסע האישי שלה. עבודותיה מתארות דמויות במסע, המתמוססות והולכות ומתרחקות, עד שנותרת רק הצעידה עצמה.


הליכה מדיטטיבית – הליכה כדרך וכאקט אמנותי: האולם השלישי מתמקד בהליכה עצמה כמושא להתבוננות. בתקופה שבה נדמה כי אבדה הדרך, אפשר להתכוונן מחדש באמצעות ההליכה המדיטטיבית – אמצעי לתרגול תשומת לב והשקטת התודעה. ביצירות הופכת ההליכה עצמה לפעולה אמנותית שיש בה פוטנציאל לעורר מחשבה על היחס בין גוף ומרחב, תנועה בזמן וחיבור או ניתוק האמנות מהחיים. הקהל מוזמן לשים לב לקצב ההליכה שלו בין היצירות, ואף לסרוק קוד להנחיה מוקלטת של הליכה מדיטטיבית. מציגים: סיגלית לנדאו, איתמר ניומן, אוהד פישוף והאמנית הסינית צווי שיו-וון.


גשר בין מזרח למערב: סיפורם של וילפריד ישראל ופליקס טיקוטין
שיתוף הפעולה בין שני המוזיאונים המיוחדים הללו שזור בסיפורם של שני אספנים יוצאי דופן, ילידי גרמניה: וילפריד ישראל (1899–1943) ופליקס טיקוטין (1893–1986). שניהם נמשכו לאמנות המזרח כבר בצעירותם, דרכיהם נפגשו בברלין לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ואוספיהם שרדו אותה בדרך נס.


וילפריד ישראל, שהקדיש את חייו להצלת יהודים ונספה ב-1943, הוריש את אוספו למייסדי קיבוץ הזורע, ומחזונו הוקם בית וילפריד – מוזיאון לאמנות המזרח ב-1951.

פליקס טיקוטין תרם את אוסף האמנות היפנית שלו לחיפה, שם הוקם מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית ב-1960.

האוספים שהותירו השניים במוזיאונים הנושאים את שמם ממשיכים לבטא את חזונם המשותף – לקרב את הקהל הישראלי לאמנות המזרח ולראות באמנות גשר בין מזרח למערב.

כתיבת תגובה