מוזיאון לתרבות הפלשתים אשדוד מציג:
תערוכה חדשה במוזיאון לתרבות הפלשתים :
"קו התפר" – אנתרופולוגית אופנה

החל מה-26 בפברואר עד פברואר 2027
תערוכת אופנה שלישית המוצגת באשדוד – עיר אופנה ישראלית

התערוכה ׳קו התפר׳ בוחנת את שאלת ההתלבטות היומיומית ״מה ללבוש?״ כרגע תרבותי רב-עוצמה שבו מתקבלות החלטות על נראות, שייכות ועל תקשורת בלתי מילולית.

לבוש אינו רק מעטה אלא מבע ומראה תרבותית דרכה ניתן לקרוא מבנים של זהות, מעמד, לאום ומגדר. בעשורים האחרונים הפכה האופנה לזירה מרכזית בשיח התרבותי. בתוך שיח זה נשכחים לא פעם גיבורי האופנה: הלובשים והלובשות. מי שמייצרים, מדי יום, בחירה אופנתית – לעיתים אינטואיטיבית, לעיתים מהוססת – בכל פעם שהם ניצבים מול המראה.

אשדוד, כעיר רבת-קולות היא מרחב מובהק להקשרים הללו. קהילותיה המרובות נושאות עימן קודי לבוש מובחנים, שנטמעים ונפגשים במרחב הציבורי. ׳קו התפר׳ משתלבת בדיאלוג רחב שמוביל המוזיאון לתרבות הפלשתים עם תרבות חומרית.

התערוכה היא אחת מתוך שלוש תערוכות אופנה שמוצגות כעת במוזיאוני אשדוד הנותנות יחדיו פרספקטיבה מעמיקה על אופנה בישראל זאת במסגרת השקת החזון החדש אשדוד: עיר אופנה ישראלית. במוזיאון אשדוד פועלת התערוכה המקיפה של דורין פרנקפורט ״פועלת אופנה״, במקביל, בבית קלנג מוצגת התערוכה ״יוצאים לאור: אופנה!״.

למלאכת פיצוח (de-coding) אנתרופולוגית אופנה הזמינו נגה אליאש זלמנוביץ׳ (אוצרת) ורעות קרמר-סגל (אוצרת משנה) חוקרות אופנה ותרבות, מעצבי אופנה, מעצבות תלבושות, צלמי רחוב ואמניות רב-תחומיות. קולותיהם המעמיקים מהדהדים שאלות קיומיות של זהות, בחירה וערכים ומפנים את הזרקור – אליכם המבקרות והמבקרים.

התערוכה משתרעת על פני שתי קומות ושלושה מרחבים, כל אחד מאיר צד אחר של אנתרופולוגית לבוש: המתלבשות (פועה שלו תורן ותמר קרוון); מחשבות על לבוש (איתי שיפטן, עומרי גורן, בלה חבצקין ותומר סטולבוב); אנתרופולוגית לבוש (גלעד בר-שלו, שי לי ניסים, שרית שררה, דוכי כהן ולירז כהן מרדכי) מיצב של אופנה בו המבקר הוא חלק מהמארג.

משתתפים:
תמר קרוון אשת אופנה ואמנית רב תחומית. תמר היא מהדמויות הבולטות בפנים השונות של אופנה בישראל מזה שנים. עבורה הלבוש הוא שער כניסה לעולם יצירה הוליסטי. בתערוכה, היא ״משתלטת״ על חדר שלם ופורשת בפני המבקרים והמבקרות את עולם יצירתה.
פועה שלו תורן כינו אותה, ״מלכת היופי של ירושלים״, אמרו עליה שהיא לא מתלבשת היא מתחפשת. אולם עבור פועה, משוררת, מתורגמנית, מאיירת ומתלבשת יוצאת דופן, הלבוש היה פן יצירה נוסף וכלי הבעה. עולמה של פועה נחשף כ״ארון פלאות״ תודות לשיתוף פעולה בין ארכיון שנקר ע״ש רוז, מנהלת הארכיון, שקד ארקין, ובאדיבות, בנה של פועה, מעצב הבמה, רוני תורן.
איתי שיפטן כמעצב שיפטן בוחן את היחס בין הגוף לבגד. פסלי הלבוש בחלל נועדו להפר את ההליכה של המבקרים ולתת תשומת לב לשאלה – איך לבוש מבנה אותנו, איך אנו מבנים אותו.
עומרי גורן מרצה בכיר בבצלאל, אמן ומעצב אופנה ותכשיטים. את עבודת הדוקטורט שלו עשה עומרי על היחס בין מה שמעצבים מעצבים ולבין הפרשנות שנותנים לאותם העיצובים קהל הצרכנים – המתלבשות והמתלבשים. ״תכשיטי הדוקטורט״ כוללים דפים מעבודת הדוקטורט ונועדו לעורר את השאלה – ״מי קובע?״ מה יפה? מה נלבש? מה ״אופנתי״?
בלה חבצקין אמנית רב תחומית, מעצבת תפאורה ותלבושות שחיה ויוצרת בגליל העליון. מציגה את עבודתה ״הפורטרטים של התוך״. סדרת הדפסות תלת ממד של איברים פנימיים בגודל טבעי, בהם רחם, קיבה ולב, להם בלה תפרה תלבושות פרופורמטיביות. בלה בוחנת את היחס בין מערכות הגוף הפנימיות, ובין מערכות חיצוניות המתקיימות מחוץ לעורו של האדם.
תומר סטולבוב מרצה בבית הספר לעיצוב, אוניברסיטת חיפה ומעצב. בעבודתו second chance תומר מפנה מבט שני למלתחה של סבו אחר מותו. ביד חייט תומר מרכיב חליפות המבוססות על תחתוני הבוקסר של סבו – ססגוניים, אינטימיים, יומיומיים וחבויים. פריטים אלו מעלים את השאלה: ״מה אנו בוחרים להחצין ומה אנו בוחרים להשאיר ״קרוב לחזה״?״.
שרית שררה מעצבת תלבושות לקולנוע ולטלוויזיה וזוכת פרס אופיר. שרית היא בפועל חוקרת אופנה. תהליך עיצוב הלבוש לדמות כולל תסריט, אפיון סוציולוגי ותהליך פסיכולוגי. בעבודתה שנוצרה במיוחד לתערוכה, שרית מראיינת שלוש דמויות שעברו שינוי חזותי משמעותי ובתהליך של הנדסה הפוכה – מקלפת שכבה אחרת שכבה – מהלבוש, לשינוי, להיכרות עם הדמות עצמה.
לירז כהן מרדכי חוקרת ואוצרת אופנה מציגה את ׳לבושים במרחב׳, דמויות שונות בתלבושת הכביכול אחידה של טי שירט לג׳ינס, כל אחת מסמנת עולם ערכים, זהות ותרבות אחרים.
האמנים שי לי ניסים, גלעד בר-שלו ודוד (דוכי) כהן, הוזמנו לפעול במרחב העירוני של אשדוד, לפגוש תושבות ותושבים, להתבונן בקודי לבוש, בפרקטיקות יומיומיות ובמפגש שבין קהילות, חומר וזהות – ואת תוצרי המחקר והיצירה יציגו כחלק אינטגרלי מן התערוכה. כך תהפוך התערוכה לפלטפורמה חיה, מקומית ומעורבת, המשקפת את אשדוד כעיר רבת-תרבויות וכמרחב של יצירה, אחריות וחיבור אנושי.
שי לי ניסים סטייליסטית ויוצרת-חוקרת של תרבות חזותית. עבודות הוידאו של ניסים מאופיינות במחקר חזותי מעמיק, עין פקוחה לאופנה ואסתטיקה ורגישות אנושית. היא תיצור וידאו ארט-דוקומנטרי על העיר אשדוד המספר את סיפורה של העיר – דרך מחקר ויזואלי אסתטי בדגש על הלבוש, האנשים והדברים שמאפיינים את העיר. הוידאו יבנה שכבה על גבי שכבה במהלך חודשי התערוכה עד לרגע החשיפה המלאה.
גלעד בר-שלו צלם ואמן. מפנה את העדשה מצילום מסחרי לתיעוד תרבות לבוש יומיומית ולגיבוריה האנשים החולפים. המצבור שמתקבל באתרים השונים – אלנבי, קהילת סקטבורד, שדרות או תקוע – מאפשרים למבקרים התבוננות בקוד לבוש מקומי. במסגרת שיתוף הפעולה, בר-שלו יבצע גוף עבודות ייחודי המוקדש לעיר אשדוד בצילומים שייערכו באתריה המרכזיים של העיר, מקבץ זה יאפשר מבט מעמיק על ה DNA של אשדוד כעיר אופנה ישראלית.
דוד (דוכי) כהן אמן רב תחומי. עבודתו ׳קוד לבוש׳ המוצגת בתערוכה מפצחת את קוד הלבוש של סביבתו. שיתוף הפעולה הייחודי מייצר יחסי גומלין בין התערוכה לבין המבקרים בה. הפרויקט מזמין את המבקרים לקחת חלק אקטיבי במחקר החזותי של העיר ולהפוך לשגרירי התערוכה במרחב הציבורי. המבקרים יוזמנו לוותר על החולצה איתה הגיעו מהבית לטובת "חולצה חליפית", המשקפת את רוח התערוכה. המבקרים שיבחרו להשתתף בפרויקט יתבקשו למלא את פרטיהם בתווית קטנה למשל: שם, גיל, רובע מגורים, סיפור קצר על הבגד. החולצות יתלו על קיר ייעודי בתערוכה, וכך הקיר יבנה באמצעות המבקרים ויהווה תיעוד חי של אשדוד והתערוכה.
אדמה אגן שותפה לתערוכה ״קו התפר״. החברה עוסקת בייצור פתרונות להגנת הצומח לתעשיית החקלאות ופועלת מתוך מחויבות לערכי קיימות, איכות הסביבה וכימיה אחראית, לצד מעורבות מתמשכת בחיי הקהילה באשדוד. שותפות זו מהדהדת את עיסוק התערוכה בקשר שבין אדם, חומר ואחריות סביבתית, ואת הממשק שבין תהליכי ייצור, שימוש והשפעה על המרחב האנושי והסביבתי.
"קו התפר" – המוזיאון לתרבות הפלשתים – מוזיאון היחיד בארץ ובעולם העוסק בתרבותם של הפלשתים עם תצוגת קבע מרשימה.
"קו התפר": 26.2.2026 – 1.2.2027
שעות פתיחה: ימים א', ג-ה 16:00-09:00, יום ב 20:00-09:00,
ימים שישי ושבת 14:00-10:00, ערבי חג וחג המוזיאון סגור.
מחיר כניסה:
מבוגר – 40 ₪ תושב אשדוד 35 ₪ ילד עד גיל 5 – כניסה ללא עלות.
ילד (גילי 5-18)/גמלאי – 20 ₪ /סטודנט – 30 ₪.
כרטיס משולב עם מוזיאון אשדוד לאמנות (תקף ל7 ימים) 55 ₪/ לתושב אשדוד 50 ₪.
אשדוד עיר אופנה ישראלית
אשדוד מציגה חזון תרבותי־אסטרטגי חדש ושאפתני והופכת הלכה למעשה לעיר אופנה ישראלית. זהו מהלך רחב היקף, רב־שנתי ותקדימי בזירה המוניציפלית והתרבותית בישראל, המבקש למצב את אשדוד כמרכז לאומי ליצירה, לחשיבה ולתעשייה בתחום האופנה.
ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי הגדיר את המהלך כ״משימה ציונית של ממש״, כזו הרואה באופנה מנוע צמיחה תרבותי, כלכלי וחברתי. החזון שואף ליצור תשתית מקומית יציבה שתאפשר ליוצרות וליוצרי אופנה ישראלים לפתח קריירה, להתפרנס ולפעול בישראל, מתוך תחושת שייכות, הכרה ותמיכה, מבלי להידרש ליציאה לחו״ל כדי לממש את הפוטנציאל המקצועי שלהם.

החזון נשען על ארבעה עוגנים מרכזיים: אקדמיה, תעשייה, תרבות והכרה בינלאומית. שילובם מבקש לבנות אקו־סיסטם שלם, המקשר בין יצירה, ידע, ייצור, תצוגה ושיח תרבותי עכשווי, ומבסס את האופנה כשפה משמעותית של זהות, סיפור ומקום.

כבר בשלביו הראשונים של המהלך, החזון מתורגם לעשייה תרבותית רחבה במוסדות התרבות העירוניים. במוזיאון אשדוד פועלת התערוכה המקיפה של דורין פרנקפורט ״פועלת אופנה״, תערוכה המהווה אבן דרך בשיח האופנה הישראלי ומציינת רגע משמעותי בהכרזה על אשדוד כעיר אופנה. במקביל, בבית קלנג מוצגת התערוכה ״ויוצאים לאור: אופנה!״, המפנה זרקור אל אופנה כזירה של יצירה, חינוך ותהליכים חברתיים.

ועתה מושקת התערוכה החדשה במוזיאון הפלשתים, ״קו התפר״, המרחיבה את השיח ומעמיקה את המבט על אופנה כמרחב של זהות, גבול, חומר ומשמעות.

היוזמה להפיכתה של אשדוד לעיר אופנה ישראלית נולדה ביוזמתה של מעצבת האופנה מיקי ארביב, תושבת העיר, והיא מנוהלת ומקודמת על ידי נעמי אדר הופמן המשנה למנכ״ל החברה העירונית לתרבות אשדוד והממונה על מוסדות התרבות בעיר.
לדברי אדר הופמן:
אופנה היא הרבה יותר מבד. היא זהות, היא תרבות, והיא הדרך שבה אנחנו מספרים לעולם מי אנחנו. אשדוד, עיר רב־תרבותית, יצירתית ומלאת השראה, היא המקום הנכון להוביל מהלך לאומי באמצעות תערוכות, שיתופי פעולה, חיבורים בין יוצרים, מוסדות ותעשייה, ותכנון ארוך טווח, אשדוד מציבה חזון ברור: להפוך את האופנה הישראלית לנוכחת, משפיעה ובעלת בית"