ספר חדש מבקש להפוך את הריק למשמעות: ״הצופן הלא נסתר״ מאת ציון והב-זהבי

ספר חדש מבקש להפוך את הריק למשמעות:
״הצופן הלא נסתר״ מאת ציון והב-זהבי

מה קורה כשהשאלות הגדולות של החיים נותרות ללא תשובה? ומה אם דווקא שם, במקום שבו הכול שותק, מתחילה המשמעות האמיתית?

בספר הביכורים שלו, ״הצופן הלא נסתר״, יוצא ציון והב-זהבי למסע רוחני, אישי ומטלטל בעקבות אחת התעלומות הגדולות בתולדות העם היהודי: קבורתו הלא־נודעת של משה רבנו. תעלומה שליוותה אותו מילדות – והפכה עם השנים למגדלור פנימי.

״בהיותי ילד הייתי בטוח שלכל שאלה יש תשובה, עד שפגשתי את השאלות שאין להן״, מספר והב- זהבי. ״הרגע שבו עמדתי מול הר נבו, המקום שבו על פי המסורת משה נקבר ואף אחד לא יודע היכן, היה רגע מכונן. שם הבנתי שאני חייב לכתוב״.

הספר שוזר בין פרוזה מקראית, רעיונות פילוסופיים, תובנות מעולמות הקבלה וסיפור חיים אישי ויוצר מסע לא רק של הדמויות, אלא גם של הקורא עצמו. במרכזו עומדת תפיסה עמוקה: המשמעות אינה דבר שמוצאים אלא דבר שבוראים.

״קבורתו הנעלמת של משה חדלה מלהיות עבורי חידה טורדנית״, הוא אומר. ״היא הפכה למקור השראה. הבנתי שדווקא הריק מה שאנו תופסים כאובדן, כישלון או חוסר הוא המקום שבו ניתנת לנו ההזדמנות הגדולה ביותר לברוא עולם חדש״.

הספר מחבר בין רעיון ה״צמצום״ מהקבלה פינוי מקום כדי לאפשר בריאה לבין תורתו של ויקטור פראנקל, שראה במשמעות יצירה אנושית הנוצקת אל תוך חלל החיים.

״קבר משה הוא ‘ריק מלא’״, מסביר והב-זהבי. ״הוא ריק מאדם כדי להיות מלא באור, בתורה ובמשמעות שכל דור יוצק לתוכו. זהו מודל לחוסן האנושי: היכולת לעמוד מול הריק ולומר כאן אני בורא משמעות״.

ציון והב-זהבי הוא עובד סוציאלי קהילתי ומגשר בבתי משפט לתביעות קטנות, שלמד לימודים רוחניים באופן אישי אצל מורים מובילים בתחום כמו למשל ימימה, הרב יחיאל שרמן והרב אשלג. הוא התנדב בליווי הסוציאלי של מטה משפחות החטופים.

בספרו הראשון הוא מזמין את הקוראים לזהות את ה״ריק״ האישי בחייהם אובדן, אי־ודאות, שבר או שאלה ולהביט בו לא כסוף, אלא כהתחלה.

״משה לא נעלם כדי שלא יימצא״, הוא חותם, ״אלא כדי שיימצא בכל אחד מאיתנו. אם האמת שלך לא אמורה להיות סוד זה הזמן לצאת למסע״.

״הצופן הלא נסתר״ הוא ספר על אומץ, על משמעות, ועל האפשרות להפוך חלל פנימי למלאות אינסופית דווקא בעידן שבו נדמה שלכולנו יש הכול, חוץ מתשובה.

צילום יח"צ

הצופן הלא נסתר – מסע בין תנ״ך, מסתורין ומשמעות
בעולם הספרות העכשווי, שבו לא מעט ספרים מבטיחים לגלות “סודות נסתרים”, הספר הצופן הלא נסתר מצליח לעורר סקרנות דווקא בזכות הפרדוקס שבשמו. המחבר, ציון והב-זהבי, יוצא למסע אישי ורעיוני שמתחיל באחת התעלומות המפורסמות ביותר במקרא: מקום קבורתו של משה רבנו – מקום שעליו נאמר כי איש אינו יודע היכן הוא עד היום הזה.

מתוך השאלה המקראית הזו נפתח מסע חקירה מרתק. הספר אינו מתיימר להיות רומן מתח במובן הקלאסי, וגם לא מחקר אקדמי קר. הוא נע בין כמה עולמות במקביל: חקירה היסטורית-מקראית, מסע אישי של המחבר, והגות פילוסופית על משמעות החיים ועל הדרך שבה בני אדם מחפשים תשובות לשאלות הגדולות של קיומם.

נקודת הפתיחה של המסע היא רגע של התבוננות בנוף מול הר נבו – המקום שמסורת המקרא קושרת לסיפור מותו של משה. הרגע הזה, כמעט יומיומי לכאורה, הופך לנקודת מפנה: מחשבה אחת מובילה לאחרת, והשאלות הולכות ומתעצמות. האם ייתכן שיש כאן “צופן” שלא פוענח? ואם כן – האם מדובר בסוד היסטורי, או דווקא ברעיון עמוק יותר על האדם ועל דרכו בעולם?

במהלך הספר המחבר משלב מחשבות, זיכרונות וחוויות אישיות, לצד התייחסויות למקורות מקראיים ולפרשנויות שונות שנכתבו לאורך הדורות. כך נוצר טקסט שנע בין סיפור אישי לבין ניסיון להבין כיצד סיפורי התנ״ך ממשיכים לעורר השראה ושאלות גם בעידן המודרני.

אחד הרעיונות המרכזיים בספר הוא שהמשמעות בחיים אינה רק דבר שמגלים במקרה, אלא משהו שניתן ליצור מתוך בחירה ומודעות. במקום לחפש תשובה אחת סופית, המחבר מציע לראות את החיפוש עצמו כחלק מהותי מהדרך האנושית.

סגנון הכתיבה של והב-זהבי נוטה לעיתים להיות פיוטי ומלא דימויים. תיאורי הנוף והאור המדברי, לצד רגעי ההתבוננות הפנימית, מעניקים לספר תחושה של מסע רוחני לא פחות מאשר חקירה רעיונית. הספר קצר יחסית, אך מרוכז, וכמעט מזמין את הקורא לעצור מדי פעם ולחשוב על השאלות שעולות בין הדפים.

מי שמחפש רומן עלילתי מהיר עשוי לגלות כאן קצב אחר, איטי ומהורהר יותר. אך עבור קוראים שמתעניינים בתנ״ך, בהגות ובחיפוש רוחני – זהו ספר שיכול לפתוח פתח למחשבה.

בסופו של דבר, הצופן הלא נסתר אינו מבטיח תשובות חד-משמעיות. במקום זאת הוא מציע נקודת מבט: אולי הצופן האמיתי אינו מסתתר בהיסטוריה או במקורות הקדומים, אלא דווקא בתודעה של האדם המחפש להבין את מקומו בעולם.

זהו ספר קטן בהיקפו, אך כזה שמעלה שאלות גדולות – ובעיקר מזכיר לנו שהמסע אל המשמעות הוא לעיתים הסיפור המעניין ביותר.