"עולם מפריד בינינו"- סרטו של ריקארדו מילאני

למעלה ממיליון צופים באיטליה!
קומדיה איטלקית מקסימה על רקע הנופים המהממים והמושלגים של חבל אברוצו.

מישל עומד להתחיל חיים חדשים. לאחר 40 שנות הוראה ב"ג'ונגל" העירוני של רומא, הוא מחליט לעבור וללמד בכפר קטן בהרים. בעזרתה של אגנס, סגנית המנהל, הוא מתגבר על חוסר ההתאמה העירונית שלו ומשתלב בהדרגה.
כאשר נראה שהכל מסתדר, מתברר שבית הספר לא עומד במכסת התלמידים הנדרשת ובקרוב ייסגר סופית.
זהו תחילתו של מירוץ נגד הזמן כדי להציל את בית הספר, בכל מחיר.

צוות יוצרים
בימוי: ריקרדו מילאני
תסריט וסיפור: מישל אסטורי וריקרדו מילאני
צילום : סאברינו גוארנה
הפקה: מריו גיאנאני ולרונצו גאנגרוסה

שחקנים
מיקלה קורטזה :אנטוניו אלבנזה
אנייזה: וירג'ניה רפאלה
נונציו: סרג'יו סלאטרלי
מריה אנטוניטיה: אלסנדרה ברבונטי

איטליה 2023 , 113 דקות
איטלקית, תרגום לעברית ואנגלית
הפצה בישראל סרטי נחשון בע"מ

החל מ 22 באוגוסט בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ .

הסרט צולם בחבל אברוצו ההררי והקסום (הרי האפנינים) במרכז איטליה, 100-150 ק"מ מזרחית לרומא,  אזור כפרי פחות מוכר. חבל ארץ עם טבע מדהים, אורח חיים שונה וערכים ההולכים ונעלמים מהעולם בשל הגלובליזציה ואורח החיים העירוני המערבי.

לינק לטריילר ביוטיוב:
https://www.youtube.com/watch?v=6HVbVUxevkg

הערת הבמאי ריקרדו מילאני
הרעיון לסרט הזה התפתח לאחר שעקבתי לאורך שנים רבות אחרי הערים הקטנות בהרי אברוצי. ערים ועיירות שהתרוקנו מתושביהם ווהולכות וקטנות משלושת אלפים תושבים לאלף ועד ל 300 איש בלבד.
לפני מספר שנים ביקרתי בבית ספר נטוש כזה
היו בו רק ערמת שולחנות וכסאות וכמה מחשבים, עברה בי תחושה מאד לא נעימה, איזה  כיווץ בבטן.
יכולתי לראות את הכאב והאכזבה בעיניו של האיש שפתח לי את הדלת וערך לי את הסיור. מבט שהביע הבנה וקבלה בלתי נמנעית של המצב וקבלה שקטה. הביקור הזה היה לידתו של הפרויקט הזה.
הסרט כולו צולם באותו בית ספר אותו החזרנו לחיים, גם אם זה זה היה למספר שבועות בלבד.
לראות את הקהילות האלה אותם אנחנו נוהגים לכנות "איטליה האמיתית", נסגרות , אלה קהילות שאנחנו בעצם לא יודעים עליהן דבר. הבנתי כמה הם מודעים לשינויים הקרבים ובאים. גיליתי אזרחים ואנשי מנהלה העשוים מאמצים רבים ומחפשים פתרונות יצירתיים כדי למנוע את סגירת בתי הספר ושכולם מודעים לכך. בתי ספר רבים נצלו כדי לשמר את מה שנחשב עמוד השדרה של החברה שלנו החינוך.

זה סיפור שקורה באלפי ערים קטנות בכל חלקי איטליה. אנחנו חייבים להילחם לעתיד טוב יותר למדינה. זה הכל בידי מי שמייצג את זה הכי טוב, המורים וכמובן התלמידים.

ראיתי מורים שנוסעים 150 ק"מ ביום גם בימי גשם ושלג כדי למלא את התפקיד שלהם. אמנם גם כדי לשמור על העבודה שלהם, אבל בעיקר בשם מחויבות עמוקה ואמיתית לתפקידם כמחנכים.

ראיתי עיירות המגינות על החינוך במאבק קהילתי. מתוך אמונה שזה מעניק את היסוד לכל קהילה.
עיר המנסה לשרוד על ידי ניצול המשאבים שהאדמה מספקת לה. עיר הניצלת הודות למאמץ של כל התושבים כולל אלה שהצטרפו כזרים והפכו לחלק פעיל בפיתוחה של העיר.  מתגברים ובעצם מוחקים גבולות המפרידים בגלל דעות פוליטיות, הומניות ואידאולוגיות. כיון שיש דברים שניתן להתגבר עליהם בעקבות מחלוקות פוליטיות כיון שהם צודקים.

אתה לא נוטש אף אדם מאחור, ממש כמו שעושות חיות הבר הממתינות שהחלש יותר יצטרף לעדר. זו תחושה של קהילתיות.
שמו של סיסידו ג'נטילה המכונה "ג'וריקו", חקוק על קיר בית הספר בו מתרחשת העלילה , הוא היה משורר ורועה צאן ואמר " מעלות יש לנו הרבה, שלום אין לנו בכלל".

אני רוצה להודות למפיקים שהאמינו בפרויקט. לצוות שלי שתמיד מלוה אותי גם בתנאים לא קלים. תודה לשחקנים שגרו חודשים בקהילה הזו, נטמעים בכאב ובאירוניה שלהם.
תודה לכל הקהילה של אלטו סאנגרו שהסכימו שאספר את הסיפור שלהם, למרות שהסיפור הזה הועשר בנקודת המבט האישית שלי על החיים כמו שאני תמיד עושה.
וכתמיד אני לא בטוח לאיזה סוג ז'אנר הסרט הזה שייך. אני רק מקווה שהוא יגיע אל הקהל עם הכנות שלו ועם התשוקה שלנו.

הסרט הוא קומדיה מקסימה ויפה! נופי מושלגים מרהיבים .צילומים נפלאים של חיות ועופות בר המסתובבים חופשי בהרים ובכפרים המרוחקים. משחק מעולה במיוחד הילדים התלמידים בבית הספר נשוא העלילה שהינם שונים לטובה מהתלמידים בערים האורבניות במיוחד ברומא שנונים,למדנים ידענים ומתוחכמים .סוף יפה ומפתיע.לכו לראות ליהנות לצחוק.הנאה צרופה!!!