קלן 75 סרטו של עדו פלוק

סרטו של עדו פלוק

זוכה שני פרסי משחק בגרמניה לשחקנית הראשית
זוכה פרס פסטיבל סנט ג'ורדי בברצלונה לבמאי עדו פלוק

חורף 1975. באולמות אירופה מנגנים קלאסיקות מוכרות אך ורה ברנדס, בת 18, חולמת על משהו אחר ומשכנעת את הגאון האמריקאי קית' ג'ארט להופיע בעיר. ורה מוצאת עצמה במרוץ ליצירת רגע חד-פעמי המתועד באלבום הג'אז הנמכר בכל הזמנים.
סרט על אמונה, תשוקה והרוח האנושית דרך עיני צעירה אחת שעשתה את הבלתי ייאמן בלילה אחד.

טריילר : https://www.youtube.com/watch?v=BlBsJbx4izo

בימוי ותסריט: עדו פלוק
הפקה: סול בונדי ופרד ברולי
צילום: פרנץ הארנט
מוסיקה: הוברט וולקובסקי

שחקנים:
ורה ברנדס: מאלה אמדה
קית ג'ארט: ג'ון מאגארו
מייקל ווטס: מייקל צ'רנוס
פריץ: ברנדס אלכסנדר שיר
ד"ר ברנדס: אולריך טוקר
מנפרד אייכר: אלכסנדר שייר

גרמניה, פולין, בלגיה 2025 | גרמנית, אנגלית | 112 דקות | כתוביות בעברית ובאנגלית

החל מ- 18 ביוני בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ

הפצה בישראל – סרטי נחשון בשיתוף רד קייפ

מתוך ראיון עם עדו פלוק
ש: למה ורה ברנדס, הקונצרט הזה ולמה סרט על מוסיקה?
ת: תמיד התעסקתי במוסיקה. ברור שמוסיקה היא חלק אינטגרלי מיצירת סרט קולנוע, אבל אני גם ניגנתי בכמה להקות בחיי. הסרט הגיע כתגובה לתקופה התרבותית הקולנועית שאנחנו חיים בה. בעשור האחרון יצאו שורה ארוכה של סרטים שעסקו במוזיקה, ואני טוען שלמעשה כל הסרטים האלה הם אותו סרט, פחות או יותר. כולם מספרים את הסיפור המוזיקלי באותה דרך. כשקראתי על הסיפור של ורה וקלן, הרגשתי שיש כאן הזדמנות לספר סיפור מוזיקלי באופן חדש. למקד את המצלמה במאחורי הקלעים. להתמקד בדמות שברוב הסרטים היא דמות בלתי נראית: המארגנת, המפיקה.
התחלנו את הדרך בחיפוש אחר ורה ברנדס. מצאנו אותה ביוון. התגובה הראשונה שלה היתה "למה לקח לכם כל כך הרבה זמן?" היא המתינה שנים שמישהו יבוא ויספר את הסיפור שלה. כבר מהשיחה הראשונה היה לי ברור שזה יכול להיות סרט מעניין. היא סיפרה לי על החיים שלה, על להיות צעירה מרדנית במערב גרמניה של שנות השבעים. כל כך הרבה סיפורים מטורפים. בשלב מסוים היה קשה להאמין ושלחנו תחקירן למצוא הוכחות ומצאנו הכל. כולל את שער הטבלואיד המקומי שהכתיר אותה כ״ארנבת ג׳אז״ ובגללו סולקה מהתיכון. יש לה סיפור שהוא מתנה לכל תסריטאי.
בנוסף, יש כאן הזדמנות לתיקון. האישה הזאת אף פעם לא קיבלה את הקרדיט שמגיע לה על הקונצרט ההוא בקלן. אף אחד לא אמר לה תודה. נכון, זה קונצרט של קית׳ והוא האמן הגאון. אבל התרבות שלנו חוגגת כל הזמן את האמנים הגאונים. האמת היא, שבלי ורה ברנדס, לא היה את הקונצרט מקלן. הוא נוצר בניצוץ של הפגישה בינו ובינה.
מה שעוד עניין אותי בסיפור הזה, זה שראיתי בו הדגמה מושלמת לגורמים שיוצרים אמנות מעניינת. כבמאי קולנוע, אתה יודע שכל יום כשתגיע לסט הצילומים, תפגוש פסנתר שבור: השחקן יאחר, המכוניות יחנו במקום הלא נכון, גשם יתחיל לרדת, הניצבים לא יגיעו למקום הנכון. יש אינסוף בעיות ואנחנו נבחנים בדרך שבה אנחנו יכולים ליצור למרות הבעיות, ואולי בעזרת הבעיות. בעיות תמיד הופכות אמנות למעניינת יותר. קית׳ ניגן מאות קונצרטים על פסנתרים מושלמים בתנאים נפלאים. אני לא חושב שזה מקרי, שדווקא הקונצרט של קלן, שנוגן על פסנתר רעוע ואורגן בצורה חובבנית, הוא זה שהפך ליצירת המופת הידועה שלו. אמנות צריכה בעיות. המרדף אחר שלמות הוא משעמם.
ש: ומבלי האפשרות להשתמש במוסיקה המופיעה בסיפור, האם היית מודע לכך מן ההתחלה?
ת: כן. כבר מהרגע הראשון. זה מה שהפך את הפרויקט הזה למעניין. האם אפשר לעשות סרט על קונצרט מפורסם בלי לשמוע תו אחד מתוכו? בתוך ה״בלתי אפשרי״ הזה, המתבקש, התחבא מעשה אמנותי שמשך אותי מאוד.
צריך להסביר: קית' לא אוהב את הקונצרט הזה. מבחינה מוזיקלית, אין ספק שהוא ניגן קונצרטים טובים יותר. דמיין שניגנת משהו בתחילת הקריירה, ומאז ניגנת אינסוף קונצרטים אבל כולם רק רוצים לדבר על הקונצרט שניגנת בסבנטיז בקלן. הבנתי אותו ועם זאת, יש כאן גם צד קצת פחות נעים: קית׳ וחברת התקליטים שלו מעולם לא הודו לורה ברנדס על מה שעשתה עבור הקונצרט. לא חשבתי שזה נכון לתת להם להחליט שהיא לא תקבל את הרגע שלה. הסרט הזה הוא הרגע שלה.

ש: דמות חשובה בסרט הוא העיתונאי מייקל ווטס המגולם על ידי מייקל צ'רנוס. זו היא דמות פיקטיבית, סוג של מספר יודע הכל.

ת: הוא דמות שמבוססת על כמה עיתונאי מוסיקה שקראתי במהלך התחקיר. יש כמה עיתונאים איקוניים של ג׳אז מסוף הסיקסטיז והסבנטיז והם היו ההשראה לדמות. פרנסואה פוסטיף למשל. גם אהבתי את הרעיון שתהיה דמות בסרט שתייצג אותי. מספר שהוא גם נוכח , ולא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. זו היתה הזדמנות להכניס מעט קלילות לסיפור. הוא מאפשר כניסה לעולם הג'אז וגם למכונית במסע של קית' ג'ארט ומנפרד אייכר לעבר קלן.

ש: האם התוצאה הסופית דומה למה שתכננת ?

ת: הדבר החשוב ביותר שכתבתי לעצמי כשיצאנו לדרך היה – אל תעשה סרט על ג׳אז. תעשה סרט שהוא ג׳אז. רציתי לכתוב את הסרט ולביים אותו ולערוך אותו כמו מוזיקאי שמאלתר. בכל יום הזכרתי לכולם: אנחנו מאלתרים כאן. מאוד השפיעה עליי ההבנה שכל המוזיקאים הגדולים עושים טעויות כל הזמן. הם פשוט טובים מספיק כדי לטעות ואז לארגן מחדש את המוסיקה, כך שהטעות הופכת לחלק הכי טוב ומעניין של מה שהם מנגנים. הטעות מפסיקה להיות טעות. זה הסיפור של הקונצרט של קלן ואני מקווה שגם של הסרט שעשיתי על הקונצרט של קלן. ניסיתי לעשות סרט שיאמץ את ההגיון הזה.

על היוצרים והשחקנים

עדו פלוק
בוגר בית הספר לקולנוע טיש בניו יורק, מתגורר בניו יורק בה ניגן בכמה הרכבים.
היה במאי ותסריטאי שותף בסרט, "הכרטיס", שהוצג בפסטיבל טרייבקה.
ביים את הסרט "אף פעם לא מאוחר", שהוצג בפסטיבל אדינבורו וזכה גם בפרס מבט הזהב, עובד על סדרה ל HBO ועל מותחן בשם " 2 שעות ביוני" עם ג'יימס שאמוס

מאלה אמדה – ורה ברנדס
ילידת 1996, כבר כתלמידת בית ספר הופיעה מול מצלמה. ב- 2010, קבלה את תפקידה הראשי הראשון בסדרת טלוויזיה גרמנית. ב-2014 זכתה בפרס הכישרון הצעיר בבוואריה, בדוקו דרמה "בתי אנה פרנק".
מאז הופיעה במספר רב של סרטים וסדרות טלוויזיה בגרמניה. ב-2020 סיימה את לימודיה בבית הספר הגבוה לדרמה, ארנסט בוש בברלין. בין השנים 2021 -2023 היתה חברה באנסמבל התיאטרון של בזל. בקרוב נוכל לראות אותה בהפקה בינלאומית "בכל לילה שני", לצד זוכת האמי טטיאנה מסלאני ובמבחר סרטים גרמניים.

ג'ון מאגארו – קית ג'ארט
שחקו טלוויזיה וקולנוע אמריקאי .הופיע בתפקיד הראשי בסרט "4 באוקטובר", על שידור רצח הספורטאים הישראליים במינכן. שיחק בסרטה של מגי ג'ילנהול "הכלה", בסרט "אומהה", בסדרה "הסוכנות", ולצד ג'ק ג'ילנהול בסדרה "בחזקת חף מפשע". מאחוריו קריירה ארוכה שבמהלכה השתתף בסרטים רבים ובסדרות טלוויזיה רבות.

מייקל צ'רנוס – מייקל ווטס
שחקן טלוויזיה וקולנוע. התפרסם בסדרה"כתום זה השחור החדש", ומופיע בסדרה המצליחה "Severance".
הופיע בסדרות וסרטים רבים.

על הדמויות בסרט

ורה ברנדס
מפיקת מוסיקה גרמנית. ילידת קלן 1956. כבר בגיל 15 החלה לארגן מופעי מוסיקה וג'אז, כשהראשון בהם היה של מוסיקאי הג'אז הבריטי רוני סקוט.
הקונצרט החמישי שהפיקה היה הקונצרט בקלן של הפסנתרן קית ג'ארט.
ב-1977 הקימה את לייבל ההקלטות הראשון שלה וב-1988 את הלייבל ורה ברנדס.
היא הפיקה והוציאה לאור למעלה מ- 350 אלבומים .
בעקבות תאונת דרכים היא החלה לעסוק במחקר המשלב רפואה ומוסיקה. ובין המחקרים שיזמה – בדיקה של השפעת המוסיקה על דיכאון.

קית ג'ארט
פסנתרן אמריקאי יליד 1945. החל את דרכו עם המוסיקאים ארט בלייקי, צ'רלס לויד ומיילס דייויס. הופיע גם כפסנתרן סולן בנגינת מוסיקה קלאסית, ג'אז וג'אז פיוזן.
האלבום של הקונצרט מקלן בשנת 1975 הוא אלבום פסנתר ג'אז הסולו הנמכר ביותר בעולם עד היום.
זכה בפרס "פולר" למוסיקה והיה לפסנתרן הראשון שזכה בפרס גם על מוסיקת ג'אז וגם על מוסיקה קלאסית.
הוא נולד בפנסילבניה לאם ממוצא סלובני ולאב ממוצא גרמני, אבל גוון העור ושערו המקורזל גרמו לרבים לחשוב שיש במוצאו דם שחור.
החל ללמוד נגינה בפסנתר עוד לפני שמלאו לו שלוש.
האלבום הראשון אותו הקליט בחברה הגרמנית שהפכה לו לבית ECM, היה בשנת 1971.
שנתיים אחר כך החל בסדרת מופעי סולו, בהם אלתר מוסיקה, אחד מהם הפך לקונצרט המפורסם נושא שם הסרט.
הוא הקליט אלבומים רבים והופיע בהרכבים שונים ובמופעי סולו. התגורר בניו ג'רזי בחווה בה הפך את האסם לאולפן ולחדר חזרות.
ב- 2018 סבל פעמים משבץ מוחי שהשאיר אותו משותק ביד שמאל ואפשר לו לנגן רק ביד ימין.
בראיון אמר "איני יכול לכנות את עצמי פסנתרן יותר, כיוון שאני יכול לנגן רק ביד אחת".