נסימה קרן לאמנות – תערוכה קבוצתית – למצוא את ארץ לעולם לא

נסימה קרן לאמנות

תערוכה קבוצתית
למצוא את ארץ לעולם לא
מרסל דזאמה • ניר הוד • פרידריך קונאת' • ויולטה מאיה • בן סלדסנס • גיא ינאי • ג'ורדן קסטיל • ג'ני הולצר • יאיוי קוסאמה • הילארי פסיס
אוצר: סטיב נסימה
10.7.26 – 24.9.26

כמו בספרו של ג'יימס מת׳יו בארי, ״פיטר פן״, אנו כמהים לארץ לעולם לא, שם נופים מתרוקנים מרעש, הזמן עוצר מלכת, ותחושות שנשכחו מתעוררות לחיים. התערוכה הקבוצתית ״למצוא את ארץ לעולם לא״ מציעה שהות רגעית בעולם אוטופי שכזה, שבו חלום, מפלט והתחדשות הופכים לאפשריים. התערוכה מזמינה אותנו להפוגה מלאת התבוננות עצמית ויופי שכה הכרחיים לרווחתנו, אפילו שלעיתים היא מרגישה שייכת למציאות אחרת.
נסימה קרן לאמנות(Nassima Art Foundation) שפעלה בעבר תחת השם נסימה-לנדאו, יוזמת ומקדמת פרויקטים תרבותיים בישראל ובעולם, המחברים בין תל אביב לבין זירת האמנות העכשווית הבינלאומית. בלב פעילותה ניצבת השאיפה ליצור השפעה תרבותית משמעותית, לעצב שיח אמנותי וציבורי, לטפח דיאלוג בין־תרבותי ולקדם מצוינות אמנותית.
אמנים משתתפים:
מרסל דזאמה • ניר הוד • פרידריך קונאת' • ויולטה מאיה • בן סלדסנס • גיא ינאי
לצד הדפסי משי נדירים ועבודות במהדורה מוגבלת מאת ג'ורדן קסטיל, ג'ני הולצר,
יאיוי קוסאמה והילארי פסיס.

נסימה קרן לאמנות
אחד העם 55 תל אביב
הכניסה חופשית: שני -חמישי 10:30–18:00 , שישי-10:30–14:30

nassimafoundation.com

על האמנים המציגים בתערוכה למצוא את ארץ לעולם לא
פרידריך קונאת׳:
פרידריך קונאת׳ (נולד ב-1974, קמניץ, גרמניה) עובד בציור, רישום, פיסול, מיצב, ווידאו כדי ליצור קומפוזיציות מעוררות רגש ולעתים קרובות מלנכוליות. קונאת׳, המתגורר בלוס אנג'לס מאז 2007, יוצר עבודות המבוססות על חוויותיו בחוף המערבי של ארצות הברית ועל מערכת היחסים המתמשכת שלו עם אירופה. אמנותו משלבת אזכורים לרומנטיקה הגרמנית ולתרבות הפופולרית האמריקאית. ציוריו של קונאת׳ מתארים נופים תוססים של יופי על-טבעי, והוא מרבה לשלב ביטויים פואטיים וציטוטים ממוזיקה או קולנוע. עבודותיו של קונאת׳ נמצאות באוספים ציבוריים בולטים ברחבי העולם, כולל מרכז ז'ורז' פומפידו, פריז; קרן לואי ויטון, פריז; מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג’לס (LACMA); המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA), ניו יורק; אוסף אוקטה, טוקיו; אוסף פינו, פריז; ומרכז האמנות ווקר, מיניאפוליס, מינסוטה, בין היתר.
ניר הוד:
ניר הוד (נולד ב-1970, תל אביב) הוא אמן ניו יורקי, אשר גישתו הריאליסטית על נרקיסיזם גס בוחנת אנדרוגניות, זהות, בלבול מיני ועודפות. עבודותיו הידועות מציגות משחק מופתי בין העומק האשלייתי של משטח כרום דמוי המראה המשקף את הצופה וסביבתו, לבין המהות הפיזית של הציור, כפי שמעידים משיכות המכחול בצבעי שמן המקיפות את הכרום. עבודותיו של הוד הוצגו ברחבי העולם, כולל במוסדות כמו מוזיאון תל אביב, תל אביב; מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן; גלריית אולברייט נוקס לאמנות, באפלו, ניו יורק; המוזיאון ההיסטורי היהודי, אמסטרדם; מוזיאון מרטין גרופיוס באו, ברלין; מכללת בארד, אנאנדייל-און-הדסון, ניו יורק, ניו יורק; המוזיאון היהודי, ניו יורק; המוזיאון היהודי בווינה, וינה; מוזיאון ישראל, ירושלים; מרכז ירבה בואנה לאמנות, סן פרנסיסקו; מוזיאון לאמנות מודרנית, אוסטנדה, בלגיה.
מרסל דזאמה:
מרסל דזאמה (נולד ב-1974, קנדה) חוקר את הפעולה והמוטיבציה האנושית, כמו גם את הקשר המטושטש בין המציאות לתת-מודע. עבודתו של דזאמה, השואבת הן מהשפה היומיומית והעכשווית והן מההיסטוריה של האמנות, מדמיינת יקום של פנטזיות ילדות. לצד פולקלור, השפעותיו של דזאמה נעות בין סוריאליזם, דאדא ואגיטפרופ סובייטי. עבודותיו על נייר הן שילובים תוססים וחלומיים של אגדות, היסטוריות חלופיות ואיקונוגרפיה דתית. עבודותיו של האמן נמצאות באוספים משמעותיים ברחבי העולם, כולל גלריית האמנות של אונטריו, טורונטו; מכון האמנות של שיקגו; מרכז פומפידו, פריז; מוזיאון האמנות של דאלאס; מוזיאון האמנות העכשווית של מונטריאול; המוזיאון הלאומי לאמנות ריינה סופיה, מדריד; המוזיאון לאמנות עכשווית, לוס אנג'לס; המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA), ניו יורק; הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון די.סי.; הגלריה הלאומית של קנדה, אוטווה; מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים, ניו יורק; טייט, בריטניה; וגלריית האמנות של ונקובר.
גיא ינאי:
גיא ינאי (נולד ב-1977, חיפה, ישראל) הוא אמן החי בין תל אביב ומרסיי, אשר עבודותיו עוסקות בהפיכת היומיום לשפה חזותית מזוקקת של צבע וצורה. ציוריו מאופיינים בגוונים נועזים ורוויים, מתח בין קומפוזיציות פשוטות ומורכבות, והשטחה מכוונת, היוצרים יחד אווירה של מיידיות והשתקפות שקטה כאחד. ינאי, השואב ממקורות הנעים בין ציור קלאסי ומודרני לקולנוע, פרסומות, דימויים דיגיטליים ומדיה חברתית, מתרגם את הרוויה החזותית של החיים העכשוויים לקומפוזיציות מדויקות ומהורהרות. ינאי הציג רבות, כולל תערוכות יחיד בגלריה ללונג, פריז; Isetan the Spaceשינג'וקו, טוקיו; גלריה קוניג, ברלין; גלריה סאו יונג, סיאול; וגלריית הרפר'ס, לוס אנג'ס.
ויולטה מאיה:
עבודתה של ויולטה מאיה (נולדה ב-1993, מדריד, ספרד) בוחנת את הדינמיקה של זמן ומרחב, כמו גם את יחסי הגומלין העדינים בין שליטה למקרה. מאיה, המציינת מטאפיזיקה קוסמית ומיקרוקוסמית כנקודת המקור בעבודתה, מזקקת אור, אווירה ותרגום לירי של צבע לקומפוזיציות המשקפות את האנרגיה והזרימה המתמידים של הקשר ההדדי בין הגורמים השונים בעולם. הקנבסים שלה מקרינים רוח וחיוניות כאילו הצבע עצמו הופעל בתנועה מתמדת. עבודותיה של מאיה הוצגו, בין היתר, בפאלאו דה קאסוולס, ג'ירונה; גלריית ניקל בוצ'ן, ניו יורק; וקרן אוליביה, מקסיקו, וזכו לתשומת לב של אוספים גדולים כמו אוסף חורחה מ. פרז (מיאמי), קרן שאה גארג (קליפורניה) ואוסף האמנות ג'יי.פי. מורגן צ'ייס (ניו יורק).
בן סלדסנס:
בן סלדסנס (נולד ב-1991, אנטוורפן, בלגיה) הופך את חיי היומיום, דמויות ספרותיות, דיוקנאות של בעלי חיים ואלמנטים של היסטוריה (של האמנות) לאוטופיה פרטית משלו. עבודותיו מסתירות לעתים קרובות קשרים עדינים זו לזו, וקומפוזיציות חוזרות על עצמן גם בין ציורים לרישומים, דבר המגביר את המשמעות המעורפלת של העבודות, בזמן שהוא יוצר עולם בדיוני גדול יותר. עבודותיו של סלדסנס הוצגו במוסדות כמו מוזיאון לאמנות לוצרן, שוויץ; CAC מלאגה (Centro de Arte Contemporáneo de Málaga), ספרד; גלריית טים ואן לארה, רומא ואנטוורפן; והמוזיאון המרכזי אוטרכט, הולנד, בין היתר.
יאיוי קוסאמה:
יאיוי קוסאמה (נולדה ב-1929, מאטסומוטו, יפן) היא אחת האמניות המשפיעות ביותר של המאה העשרים וה-21, הידועה בשימושה הייחודי בחזרותיות, נקודות, חללי מראות, וחללים אימרסיביים. קוסאמה פיתחה שפה חזותית שעוצבה על ידי הזיות שחוותה מילדותה, והפכה חזיונות אישיים לעבודות רחבות היקף החוקרות את האינסוף, התפיסה והעצמי. עבודתה נעה בין ציור, פיסול, מיצב, מיצג, כתיבה ואמנות ציבורית, ומושפעות מאמנות פופ, מינימליזם, פמיניזם ואמנות אימרסיבית עכשווית, תוך שהיא שומרת על טביעת עצבע ייחודית. מתחת לצבעים העזים והמשטחים המשחקיים של עבודתה טמון עיסוק עמוק באובססיה, חרדה, הישרדות והגבולות השבריריים בין הפרט לעולם. עבודותיה של קוסאמה נמצאות באוספים של מוזיאונים מובילים ברחבי העולם, כולל המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MoMA); מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, לוס אנג'לס (LACMA); מרכז האמנות ווקר, מיניאפוליס; טייט מודרן, לונדון; מוזיאון סטדליק, אמסטרדם; מרכז פומפידו, פריז; ובמוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית, טוקיו. עבודותיה הוצגו בהרחבה, עם תערוכות יחיד גדולות במוסדות ביניהם טייט מודרן, לונדון; מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, ניו יורק; מוזיאון הירשהורן וגן הפסלים, וושינגטון די.סי.; M+, הונג קונג; גרופיוס באו, ברלין; ומוזיאון לואיזיאנה לאמנות מודרנית, הומלבק, בין היתר.

ג'ורדן קסטיל:
ג'ורדן קסטיל (נולדה ב-1989, דנבר, קולורדו, ארה"ב) היא ציירת המתגוררת בניו יורק, שעבודתה מתמקדת בדיוקנאות כאמצעי לחקר זהות, אינטימיות וקהילה. קסטיל, שעובדת מתוך התבוננות, יוצרת ציורים תוססים בקנה מידה גדול, החוגגים את האינדיבידואליות והכבוד של נושאי עבודותיה, ולעתים קרובות מתארים חברים, שכנים וחברי הקהילות הסובבות אותה. עבודתה, המאופיינת בצבעים זוהרים, משטח עשיר וגישה אמפתית לייצוג נושאיה, מרחיבה את מסורות הציור הפיגורטיבי תוך התייחסות לשאלות של נראות, שייכות וקשר אנושי. עבודותיה של קסטיל הוצגו באופן נרחב, עם תערוכות יחיד אחרונות בקרן האמנות היל, ניו יורק; הניו מוזיאום, ניו יורק; ומוזיאון האמנות של דנבר, בין היתר.
הילארי פסיס:
הילארי פסיס (נולדה ב-1979, פולרטון, קליפורניה, ארה"ב) מציירת טבע דומם ונוף אשר מציגים סביבות ביתיות שלוות, סידורי פרחים טקסטוריים וכוללים התייחסויות לקאנון של תולדות האמנות. בנוסף למרחבים ביתיים, עבודותיה שואבות השראה מרחובות ערים, גנים ונופי דרום קליפורניה, ולעתים קרובות מתרגמות תצלומים וזיכרון לשדות שטוחים של צבע, דוגמאות ואור. עבודתה של פסיס מפנה את תשומת הלב להנאות של חיי היומיום תוך חשיפת העוצמה החזותית, האינטימיות והמורכבות של המרחבים שאנו מאכלסים. פסיס היו תערוכות יחיד במוזיאון האמנות TAG, צ'ינגדאו, סין; מרכז רוקפלר, ניו יורק, ניו יורק; ומוזיאון האמנות קריספ-אלרט, מכללת פלאגלר, סנט אוגוסטין, פלורידה. עבודותיה נמצאות באוספים של מוסדות ומוזיאונים כולל הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון הבירה; מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס (LACMA), קליפורניה; מוזיאון האמנות העכשווית, לוס אנג'לס, קליפורניה; מוזיאון האמנויות היפות, בוסטון, מסצ'וסטס; SFMOMA, סן פרנסיסקו, קליפורניה; ומוזיאון האמנות קולומבוס, אוהיו.
ג'ני הולצר:
ג'ני הולצר (נולדה ב-1950, גליפוליס, אוהיו, ארה"ב) היא אחת האמניות הקונספטואליות המשפיעות ביותר בדורה, המוכרת בעולם בזכות השימוש החלוצי שלה בשפה כמדיום אמנותי. הולצר עובדת עם שלטי LED, הקרנות, גילופי אבן, ציורים, שלטי חוצות וחומרים מודפסים, והופכת מילים לחוויות חזותיות עוצמתיות המאתגרות את הגבולות בין המרחב הציבורי לפרטי. עבודתה עוסקת בנושאים של כוח, אלימות, זיכרון, פגיעות ואחריות פוליטית, ויוצרת דיאלוג עמוק בין רגש אישי להיסטוריה קולקטיבית. מאז סוף שנות ה-70, הולצר הציגה עבודות רבות ברחבי העולם, תערוכות יחיד גדולות במוסדות כמו גוגנהיים בניו יורק; טייט מודרן בלונדון; גוגנהיים בילבאו; K21 Kunstsammlung Nordrhein-Westfalen, דיסלדורף; מוזיאון האמנות העכשווית סראלבס, פורטו; וגלנסטון, פוטומק.