יהלומים –Diamonds
איטליה 2024, בימוי: פרזן אוזפטק
משחק: לואיזה רניירי, ג'זמין טרינקה, סטפנו אקורסי, קסיה סמוטניאק
135 דקות | איטלקית | תרגום לעברית ואנגלית
זוכה פרס חביב הקהל בתחרות דויד דונטלו ( האוסקר האירופאי.)
זוכה פרס הסרט הטוב ביותר מטעם איגוד מבקרי הקולנוע של איטליה
ובפרסים נוספים

במאי קולנוע אוסף סביבו את שחקניותיו האהובות – אלו שעבד איתן ואלו שאהב. הוא מתבונן בהן, שואב השראה וכותב תסריט שנוטל את סיפוריהן אל רומא של שנות ה-70, שם מנהלות האחיות אלברטה וגבריאלה בית אופנה יוקרתי, שקול מכונות התפירה וקולותיהן של התופרות ממלא אותו מבוקר עד ערב.
ההתרגשות והלחץ גוברים כאשר האחיות מקבלות הזמנה לעצב תלבושות לסרט תקופתי חשוב בבימויו של לורנצו ובכיכובה של השחקנית המפורסמת סופיה וולפי.
סיפורן של הנשים מסופר מזווית חדשה – זו של התלבושות. בין בדידות, תשוקות, חרדות, היעדר קורע לב וקשרים שאינם ניתנים לשבירה, מציאות ובדיון שזורים זה בזה, כמו גם חייהן של השחקניות ושל הדמויות שהן מגלמות, התחרות והאחווה, הנראה והבלתי נראה.
"יהלומים" זכה להצלחה אדירה באיטליה והפך לאחד הסרטים המצליחים ביותר בקריירה של אוזפטק.
החל מן ה 16 ביולי בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
"יהלומים" – מחווה מרהיבה לנשים, לאופנה ולקסם של הקולנוע
יש סרטים שמספרים סיפור, ויש סרטים שמזמינים את הצופה להיכנס לעולם שלם. "יהלומים" (Diamonds / Diamanti) של הבמאי פרזן אוזפטק הוא בדיוק מהסוג השני – יצירה קולנועית עשירה, צבעונית ומרגשת, שהיא גם מכתב אהבה לנשים, גם מחווה לאמנות התלבושות וגם חגיגה של הקולנוע האיטלקי.
הסרט, שזכה בפרס חביב הקהל ובפרסים נוספים באיטליה והפך לאחד הלהיטים הגדולים בקריירה של אוזפטק, מתרחש בשני רבדים: במאי קולנוע אוסף סביבו את השחקניות האהובות עליו, ומהמפגש הזה נולדת עלילה חדשה המתרחשת ברומא של שנות ה־70, בבית אופנה המתמחה ביצירת תלבושות לסרטי קולנוע.
כבר מהדקות הראשונות ברור שלא מדובר בדרמה רגילה. זהו סרט על נשים היוצרות עולם שלם מאחורי הקלעים – עולם שבו כל תפר, כל כפתור וכל פיסת בד מספרים סיפור. בית האופנה שבו מתרחשת העלילה הוא הרבה יותר מסדנת תפירה; הוא מקום של חברות, כאב, אהבה, קנאה, אובדן, יצירה ותקווה.
לואיזה רניירי וג'זמין טרינקה מובילות צוות נשי מרשים במיוחד. המשחק הטבעי והכימיה בין השחקניות יוצרים תחושה של משפחה אמיתית, והסרט מצליח לגרום לצופה להתחבר כמעט לכל אחת מהדמויות.
אבל הכוכב האמיתי של הסרט הוא דווקא העיצוב. התלבושות, הבדים, הצבעים והצילום יוצרים חגיגה לעיניים. אוזפטק מצלם את האטלייה כאילו הייתה קתדרלה של יצירה – מקום שבו מכונות התפירה הופכות לכלי נגינה, והבדים הם יצירות אמנות בפני עצמן.
מבקרי הקולנוע באיטליה הגדירו את הסרט כאחד מסרטיו הטובים של אוזפטק בשנים האחרונות, ושיבחו במיוחד את האנסמבל הנשי, את הרגש ואת השילוב בין מציאות לדמיון. חלקם אף ראו בו סיכום מרגש של כל הנושאים שמלווים את יצירתו לאורך הקריירה – משפחה אלטרנטיבית, נשיות, זיכרון ואהבת הקולנוע.
גם מחוץ לאיטליה התקבל הסרט בחום. מבקרת The Guardian העניקה לו ארבעה מתוך חמישה כוכבים, תיארה אותו כמלודרמה עשירה ומלאת חיים, והדגישה שלמרות אורכו 135 דקות הוא מצליח לשמור על קצב בזכות הדמויות הרבות והמשחק המצוין.
עם זאת, לא כל המבקרים התאהבו. היו שטענו כי הסרט מלודרמטי מדי, נוסטלגי ולעיתים אף גולש לסנטימנטליות מוגזמת. אחרים הרגישו שהמסגרת המטא־קולנועית, שבה הבמאי מופיע בעצמו, מסיטה מעט את תשומת הלב מהעלילה המרכזית.
לדעתי, דווקא כאן נמצא הקסם של "יהלומים". זהו אינו סרט שמנסה להיות ריאליסטי או מאופק. הוא חוגג את הרגש, את היופי ואת הכוח הנשי בלי להתנצל. הוא מזכיר לנו שמאחורי כל סרט גדול עומדות גם נשים מוכשרות שעבודתן כמעט ואינה זוכה לאור הזרקורים.
"יהלומים" אינו רק סרט על אופנה. הוא סרט על יצירה, על חלומות, על נשים שמחזיקות עולם שלם בידיים עובדות ועל הקסם שנולד כאשר אמנות וחיים נפגשים.
השורה התחתונה: אם אתם אוהבים קולנוע איטלקי, דרמות אנושיות, תלבושות מרהיבות וסרטים שמצליחים לרגש בלי לחשוש להיות גדולים מהחיים "יהלומים" הוא אחת ההפתעות היפות של השנה.
טריילר לסרט