החלק החסר – סרטו של גיום סנה

החלק החסר – A missing part
צרפת/בלגיה/יפן 2024, בימוי: גיום סנה
משחק: רומן דוריס, ג'ודית שמלה, מיי סירנה-מסוקי
98 דקות | צרפתית, יפנית | תרגום לעברית ואנגלית

ג'יי, נהג מונית צרפתי המתגורר בטוקיו, מבלה את ימיו ולילותיו בנסיעה ברחבי העיר הסואנת – אך לא רק כדי להתפרנס. במשך תשע שנים, מאז שנפרד מאשתו היפנית, הוא מחפש אחר בתו לילי, שמעולם לא הצליח לקבל עליה משמורת.

תחושת האובדן והבדידות מלווה אותו בכל נסיעה, עד שלבסוף הוא מחליט לוותר ולשוב לצרפת. אלא שאז, רגע לפני עזיבתו, צעירה מסתורית נכנסת למונית שלו… לילי.

עולמו של ג'יי מתערער כשהוא מבין שהנערה שלפניו היא בתו – אך היא אינה מזהה אותו. בין הדחף לחשוף את האמת לבין הרצון לנצור את הרגעים החולפים איתה, הוא יוצא למסע רגשי שמעמיד במבחן את עברו, אהבתו והיכולת לסלוח.

הסרט יוצא לבתי הקולנוע ב30 ביולי

טריילר לסרט

https://youtu.be/SdlXjDy8xWA?si=rnUMQqo7RzHJVP5V

החלק החסר – דרמה אנושית שקטה על אהבה, אובדן והזדמנות שנייה

הסרט לוקח אותנו אל רחובות טוקיו, שם חי ג'יי (רומן דוריס), נהג מונית צרפתי שהפך את העיר הענקית לביתו. אבל מתחת לשגרת החיים מסתתר כאב עצום: במשך תשע שנים הוא מחפש את בתו לילי, שממנה נותק לאחר גירושיו מאשתו היפנית. כשהוא כבר מחליט להרים ידיים ולעזוב את יפן, הגורל מזמן לו מפגש בלתי צפוי שישנה את הכול.

מהרגע הראשון ברור שלא מדובר בעוד סרט על חיפוש אחר ילד אבוד. זהו סרט על געגוע, על הורות שנגדעה באיבה, ועל השאלה האם אפשר להשלים את מה שהיה חסר במשך שנים.

רומן דוריס מעניק כאן אחת מהופעותיו העדינות והמרגשות ביותר. הוא כמעט אינו זקוק למילים – מבט אחד שלו מצליח להעביר שנים של כאב, תקווה ואהבה שלא כבתה. לצדו, מיי סירנה-מסוקי, מביאה למסך נוכחות טבעית וכובשת.

אחד ההישגים הגדולים של הסרט הוא האופן שבו הוא מציג את טוקיו. העיר אינה רק תפאורה אלא דמות בפני עצמה – יפה, מסודרת, עצומה ולעיתים גם מנוכרת. הרחובות המוארים, התחנות, המוניות והמרחבים העירוניים משקפים את תחושת הבדידות של הגיבור.

מעבר לסיפור האישי, הסרט נוגע גם בסוגיה אמיתית וכואבת: במשך שנים חוקי המשמורת ביפן העניקו להורה אחד משמורת בלעדית לאחר גירושים, מה שהוביל במקרים רבים לניתוק מוחלט בין הילדים לבין ההורה השני. גיום סנה בחר לבסס את הסרט על מציאות זו, אך עושה זאת ללא הטפה או שיפוטיות, אלא דרך סיפור אנושי מרגש.


"החלק החסר" אינו סרט שמחפש ריגושים מהירים. הקצב שלו איטי, contemplative, והוא מבקש מהצופה סבלנות. מי שמוכן להיסחף אל תוך העולם השקט שהוא יוצר, ימצא יצירה רגישה, חכמה ונוגעת ללב.
זהו סרט שמזכיר עד כמה קשר בין הורה לילד אינו נעלם גם אחרי שנים של ריחוק. הוא עוסק בזיכרונות, בזהות, בסליחה ובתקווה – מבלי ליפול למלודרמה או לרגשנות מוגזמת.
לא במקרה זכה הסרט לשבחים בפסטיבל טורונטו, שם המבקרים הדגישו את המשחק המצוין של רומן דוריס, את הכתיבה המאופקת ואת האופן האנושי שבו הוא מטפל בנושא כה מורכב.


"החלק החסר" הוא סרט עדין, מרגש ומלא חמלה. הוא מזכיר שלפעמים דווקא הרגעים הקטנים והשתיקות הארוכות אומרים יותר מכל דיאלוג. אם אתם אוהבים קולנוע איכותי  אל תחמיצו אותו.