תרבות

״קטנטנות״ – Chiquititas

קטנטנות חוזרת לבמה: 30 שנה אחרי, הילדות שלנו שרה שוב
יש רגעים שבהם תיאטרון מצליח לעשות משהו שקשה להסביר במילים: הוא מחזיר אותנו בזמן.
צליל ראשון של שיר מוכר, שם של דמות, מנגינה אחת שמיד פותחת מגירה בלב – ופתאום אנחנו שוב ילדים.
זה בדיוק הקסם שמביאה איתה ״קטנטנות״ – Chiquititas, הסדרה הארגנטינאית האיקונית של כריס מורנה, שחוגגת 30 שנה וחוזרת עכשיו לישראל, הפעם בגרסת מחזמר בינלאומית חדשה ובבכורה עולמית.
הסדרה עלתה בארגנטינה בשנת 1995 והפכה במהירות לתופעה תרבותית של ממש. היא שילבה ילדים, מוזיקה, דרמה, הומור, אהבה, חלומות ובעיקר את התחושה שגם בתוך מציאות קשה אפשר למצוא פינה של אור. במהלך השנים היא הפכה למותג בינלאומי, עם שירים שהמשיכו לחיות הרבה אחרי שהפרקים הסתיימו.


גם שלושה עשורים לאחר מכן, ״קטנטנות״ ממשיכה לעורר געגוע עצום בארגנטינה. בשנת 2025, לרגל 30 שנה לעליית הסדרה, כריס מורנה עצמה ציינה את יום השנה והדגישה את המסר שהפך את הסדרה לכל כך אהובה – לא לאבד את הילד הפנימי, להמשיך לחלום ולמצוא את ״פינת האור״ שלנו.
והפעם – הסיפור עולה מהמסך לבמה
המחזמר החדש אינו שחזור של פרקי הטלוויזיה, אלא סיפור חדש הנשען על העולם, הדמויות והשירים שכל כך אהבנו.


במרכז העלילה נמצאת בלן, צעירה טובת לב שמאבדת את עבודתה ומגיעה בעקבות מודעת דרושים לבית היתומים ״קרן אור״. מה שהיה פעם בית מלא שמחה ואהבה הפך למקום מוזנח ועצוב לאחר מותו של מר מורן, האיש שהקים אותו והקדיש את חייו לילדים.
בלן פוגשת שם את הילדים, את סבריו השף, את מרגה הקשוחה ואת גברת כרמן, שמבקשת להיפטר מהילדים ולמכור את המקום.
אבל בלן אינה מוכנה לוותר.
היא מחליטה להילחם על הבית ועל הילדים, ובדרך פוגשת את אלחו, מנהל קרקס צעיר וכריזמטי. הקרקס הופך עבור הילדים למקום שבו הם יכולים לגלות את הכישרונות שלהם, להאמין בעצמם ובעיקר להבין שאולי החלומות שלהם אינם בלתי אפשריים כפי שחשבו.
וכמובן – בתוך כל זה נרקם גם סיפור אהבה בין בלן לאלחו.


זהו סיפור על ילדים שמחפשים בית, מבוגרים שמחפשים משמעות, חלומות שמסרבים למות ועל כוחם של חברות, משפחה ואמונה.
ואז מגיעים השירים…
וכאן, מבחינתי, נמצא אחד הקסמים הגדולים של ההפקה.
יותר מ־30 שירים אהובים מתוך העולם המוזיקלי של ״קטנטנות״ מקבלים חיים חדשים על הבמה, בהם:
Todo Todo, Estoy Loca, Mi Chica, 24 Horas, Pimpollo, Corazón con Agujeritos, Penitas, Rincón de Luz, Había una Vez, Taminaché, Esperanza, Malísima, Chef Saverio ועוד.
אלה לא רק שירים.
עבור מי שגדל על ״קטנטנות״, אלה זיכרונות.


המוזיקה הייתה אחד המרכיבים המרכזיים בהצלחת הסדרה המקורית והפכה אותה מתוכנית טלוויזיה למעין עולם שלם – כזה שאפשר היה לקחת הביתה דרך הקלטות, דיסקים, הופעות וכמובן השירים שנשארו בראש במשך שנים.
גם היום, העיסוק ב״קטנטנות״ אינו מסתכם בנוסטלגיה. בארגנטינה ממשיכים להתקיים מפגשי מעריצים, מופעים ופרויקטים המבוססים על השירים והדמויות, וב־2024 אף הוכרז על מופע איחוד של חלק משחקני הסדרה המקורית לציון 30 שנה.


מהמסך הארגנטינאי – לבמה הישראלית
ההפקה הישראלית היא פרויקט שאפתני במיוחד.
על הבמה יעלו עמית פרקש בתפקיד בלן, ידין גלמן בתפקיד אלחו, ליאת אחירון, עודד פז בתפקיד סבריו השף ועדן דניאל גבאי בתפקיד מרגה, ולצדם עשרות שחקנים, זמרים, רקדנים וילדים.


הבימוי הוא של שחר פרץ, הכוריאוגרפיה של תומר יפרח, עיצוב התפאורה של בתיה סגל ומיכאל פיק, עיצוב התלבושות והאביזרים של אלה קולסניק, התאורה של אורי מורג, הווידיאו של ניק דרדיאן, והניהול המוזיקלי וההדרכה הקולית של אביב קורן.
מאחורי ההפקה עומדים מאור מימון, גל אמיתי וחברת toMix, כאשר ההפקה מלווה על ידי אנשי הצוות האמנותי הקשורים למקור הארגנטינאי.   כמה השירים הישנים עדיין מצליחים להפעיל את בלוטת הנוסטלגיה.
ויש גם הפתעה מארגנטינה
ואם חשבתם שהנוסטלגיה תישאר רק אצל הישראלים – חכו לסיום.
נדיה וסבסטיאן, כוכבי ״קטנטנות״ מארגנטינה, חוזרים לישראל אחרי 24 שנים ולוקחים חלק במחרוזת להיטי הסדרה בספרדית שמבוצעת בסיום המחזמר.
זה ללא ספק אחד הרגעים שהמעריצים הוותיקים מחכים להם במיוחד.
כי יש משהו מרגש בלראות על אותה במה את הדור החדש של השחקנים הישראלים לצד מי שהיו חלק מהעולם המקורי של ״קטנטנות״.


לא רק לילדים
וזו אולי הנקודה החשובה ביותר מבחינתי.
המחזמר הזה משווק כמופע לכל המשפחה, אבל בפועל הוא מדבר בשתי שפות בו־זמנית.
הילדים יקבלו מחזמר צבעוני, קרקס, מוזיקה, רקדנים, וידאו־ארט, תפאורה גדולה וסיפור על חברות וחלומות.
ההורים יקבלו את הילדות שלהם בחזרה.
וזה שילוב חכם מאוד.


כי ההורה שיושב באולם ומזהה את הצלילים הראשונים של Todo Todo או Rincón de Luz, ימצא את עצמו לא פעם שר יחד עם הילדים שלו – אולי אפילו לפני שהם יבינו למה אמא או אבא פתאום מתרגשים כל כך.
זה בדיוק מה שקרה בעבר עם יצירות נוסטלגיות רבות: כשהילדות הופכת לחוויה משותפת בין הורים לילדים, היא מקבלת חיים חדשים.


115 דקות של נוסטלגיה, קרקס וקסם
ההפקה נמשכת 115 דקות כולל הפסקה, והיא בנויה כמופע מוזיקלי גדול עם עשרות משתתפים, תפאורות, כוריאוגרפיה, וידאו־ארט וביצועים חיים.
וזה חשוב: מי שמגיע מתוך ציפייה לראות פשוט ״פרקים של קטנטנות על במה״ עלול להיות מופתע.
מדובר בעיבוד בימתי חדש, עם עלילה משלו, אבל כזה ששומר על ה-DNA של הסדרה: ילדים, חלומות, משפחה, אהבה, רשע מול טוב וכמובן – מוזיקה.

בעיניי, הכוח האמיתי של ״קטנטנות״ המחזמר הוא לא רק בנוסטלגיה.
נוסטלגיה לבדה יכולה להספיק לשיר אחד, להופעת איחוד או לערב חד־פעמי של מעריצים. אבל כדי להחזיק מחזמר של כמעט שעתיים צריך גם סיפור.
והסיפור כאן עדיין רלוונטי.
ילדים שרוצים בית.
מבוגרים שמנסים להגן עליהם.
אנשים שמנצלים חולשה כדי להרוויח כסף.
והאמונה שאפשר לשנות את המציאות אם לא מוותרים." הבית זה אנחנו"
אלה נושאים שלא שייכים רק לשנות התשעים.
לצדם מגיעה חגיגה גדולה של מוזיקה, צבע, קרקס וריקודים – ובעיקר הזדמנות להורים לומר לילדים שלהם:
״בואו, אני רוצה להראות לכם משהו שאני אהבתי כשהייתי בגילכם.״
וזה בעיניי הלב של ההפקה.
לא להחזיר את הילדים לעבר, אלא לחבר בין שתי ילדות – זו שהייתה וזו שמתרחשת עכשיו.
שלושים שנה אחרי שהילדים של ״רינקון דה לוס״ נכנסו לנו ללב, פינת האור חוזרת לבמה הישראלית.
והפעם אנחנו כבר לא יושבים מול הטלוויזיה לבד.
אנחנו יכולים לשבת באולם עם הילדים שלנו, לשיר יחד, להתרגש יחד – ולגלות שאולי הילד או הילדה שהיינו מעולם לא באמת נעלמו.
״קטנטנות – המחזמר״ עולה בישראל בבכורה עולמית, בעברית, בהשתתפות עמית פרקש, ידין גלמן, ליאת אחירון, עודד פז, עדן דניאל גבאי ועשרות שחקנים, רקדנים וילדים.
ואני אומרת: אם גדלתם על ״קטנטנות״ – אל תבואו רק עם הילדים. תביאו איתכם גם את הילד שהייתם.

משך: 115 דקות כולל הפסקה
למי: לכל המשפחה – ובעיקר להורים שגדלו על הסדרה ולילדים שלהם
מוזיקה מקורית: קרלוס נילסון
עיבודים מוזיקליים: חררדו גרדלין
מחזה: מרסלו קבז׳רו
רעיון מקורי: מאור מימון וויקטור גונזלס
בימוי: שחר פרץ
כוריאוגרפיה: תומר יפרח
נוסח עברי: סמדר שיר
ניהול אמנותי: מאור מימון ומגדלנה ואן גלדרן
הפקה ראשית: toMix, גל אמיתי ומאור מימון
רוצו לראות!

כתיבת תגובה