סיפורים קרועים –Homo Sapiens
ספרד/ארגנטינה 2025, בימוי: מריאנו קוהן, גסטון דופראט
משחק: גילרמו פרנצ'לה, אורורה קוואטרוקי, אווה דה דומיניצ'י, גילרמו ארנגו, ז'ורז' באריל
98 דקות | ספרדית | תרגום לעברית ואנגלית

קומדיה שחורה פרועה, מושחזת ומצחיקה עד דמעות, שהפכה ללהיט קופתי גדול. בהשראת הקומדיות האיטלקיות הקלאסיות של שנות ה-60 וה-70, הסרט משלב הומור שנון עם מבט חד על טבע האדם. באמצעות פסיפס של סיפורים קצרים, אירוניים ולעיתים אבסורדיים, הוא בוחן את השיגעונות, ההרגלים והמוזרויות שמעצבים את חיי היום-יום שלנו ממערכות יחסים, אהבה ומשפחה ועד לעולם העבודה המנוכר. התוצאה היא דיוקן משעשע ונוקב של החברה העכשווית, כזה שמעורר צחוק גדול, אך גם מחשבות על מי שאנחנו ועל הדרך בה אנו חיים.
השחקן המוערך גילרמו פרנצ'לה מוביל את הסרט בתצוגת משחק וירטואוזית ונוגעת ללב, כשהוא מגלם שורה של דמויות שונות, קיצוניות ומשעשעות.
הסרט יוצא לבתי הקולנוע ביום חמשי 3.9
בכל רחבי הארץ
הפצה קולנוע חדש בע"מ
צמד הבמאים מריאנו קוהן וגסטון דופראט, עובדים ביחד כבר מספר שנים ויצרו כמה סרטים וסרטי טלוויזיה שהוצגו בפסטיבלים הבולטים וזכו בשורה של פרסים בהם פרס הגויה בספרד ועוד. בסרטים התחרות הרשמית השתתפו פנלופה קרוז ואנטוניו בנדרס והא אף הוצג בארץ. הם גם יצרו מספר סדרות טלוויזיה ארגנטינאיות שהוקרנו בשרות של דיסני +.
טריילר:
https://youtu.be/RXcx0BF5jO8?si=xzal2gDqYQtl33AT
הסרט החדש של צמד הבמאים הארגנטינאי מריאנו קוהן וגסטון דופראט הוא קומדיה שחורה, פרועה, צינית ולעיתים אבסורדית, המורכבת מ־16 סיפורים קצרים, שכל אחד מהם מציג סיטואציה אחרת, דמות אחרת ופינה אחרת בנפש האדם. החוט המקשר בין כולם הוא אדם אחד השחקן גילרמו פרנצ'לה, שהופך כאן למעין "תזמורת של איש אחד" ומגלם את כל 16 הדמויות.
16 סיפורים. 16 אנשים. פרנצ'לה אחד.
הקונספט של הסרט פשוט לכאורה, אבל דורש מהשחקן המרכזי יכולת יוצאת דופן: בכל כמה דקות אנחנו נפרדים מדמות אחת ופוגשים אחרת.
פרנצ'לה הופך לגבר אחר, עם לבוש אחר, שפת גוף אחרת, טון דיבור אחר ולעיתים גם תפיסת עולם שונה לחלוטין. חלק מהדמויות מעוררות צחוק, אחרות מעוררות אי־נוחות, ויש כאלה שבהן הצחוק נתקע לרגע בגרון.
הסיפורים קצרים מאוד חלקם נמשכים פחות מדקה ואחרים מגיעים לכ־12 דקות ולכן הסרט דורש מהצופה להיות מרוכז. אין כאן עלילה אחת שמתקדמת בהדרגה, אלא רצף של "מיני־סרטים", שכל אחד מהם זורק אותנו לעולם אחר.
פרנצ'לה – שחקן אחד, 16 עולמות
אם יש סיבה אחת מרכזית לראות את הסרט, היא גילרמו פרנצ'לה.
האתגר שהציבו בפניו קוהן ודופראט אינו רק טכני. הוא אינו פשוט מחליף פאה, בגדים או מבטא. בכל פעם הוא צריך להיכנס למנטליות אחרת וליצור אדם חדש.
הבמאים סיפרו שהמטרה הייתה לא להסתמך על איפור ותותבות מוגזמים, אלא לשמור על יכולת ההבעה של השחקן ולאפשר לו לבנות את הדמויות באמצעות משחק, גוף, קול והתנהגות.
וזה עובד.
פרנצ'לה מצליח לעבור מדמות לדמות בקצב כמעט מסחרר, והצופה מוצא את עצמו מנסה לזהות בכל פעם מי האדם שמולו.
העבודה הזו גם מתחברת לקריירה של פרנצ'לה, שהוכיח בשנים האחרונות שהוא הרבה מעבר לכוכב קומדיה. לאחר תפקידים דרמטיים בקולנוע ובטלוויזיה, ובמיוחד בעקבות הצלחת הסדרה "El Encargado", הוא ממשיך להרחיב את גבולות המשחק שלו. גם ב־"Homo Argentum" הוא מוכיח עד כמה הוא מסוגל להשתמש בקומדיה כדי להגיע למקומות הרבה יותר אפלים ומורכבים.
קוהן ודופראט אינם מנסים ליצור כאן סיפור על "האדם הארגנטינאי המושלם", אלא דווקא להוציא החוצה את הפגמים, ההרגלים, הצביעות, האגו, האופורטוניזם והאבסורד שמסתתרים בתוך חיי היומיום.
הסיפורים עוסקים ביחסים בין בני זוג, משפחה, עבודה, כסף, מעמד חברתי, כדורגל, צרכנות, פוליטיקה, חברות, אהבה, בדידות והצורך האנושי להרגיש שאנחנו צודקים גם כשאנחנו ממש לא.
במובן הזה, למרות שהסרט נטוע עמוק בחברה הארגנטינאית, הוא מצליח להיות הרבה יותר רחב.
כי מהר מאוד אפשר להפסיק לחשוב על "הארגנטינאי" ולהתחיל לחשוב על האדם.
ומי מאיתנו לא מכיר אדם שמנסה להיראות מוסרי יותר ממה שהוא באמת? מי לא נתקל באדם שמוכן לעגל פינות כשהדבר משרת אותו? ומי לא מכיר את הפער בין איך שאנחנו מציגים את עצמנו לבין איך שאנחנו מתנהגים כשאף אחד לא מסתכל?
הקומדיה שהופכת למראה
החוזקה הגדולה של הסרט נמצאת בכך שהוא אינו מסתפק בבדיחה.
מאחורי לא מעט מהסיטואציות מסתתרת שאלה: מה היינו עושים אנחנו באותה סיטואציה?
הבמאים משתמשים בהומור שחור ובסיטואציות מוקצנות כדי להציב את הדמויות מול דילמות מוסריות, חולשות אנושיות ומצבים שבהם קשה לדעת אם לצחוק או להזדעזע.
וזה בדיוק המקום שבו הסרט עשוי לעורר ויכוח.
בסופו של דבר, Homo Argentum הוא סרט על אנשים.
אנשים שרוצים להיראות טוב יותר ממה שהם. אנשים שמחפשים אהבה, כסף, מעמד, הכרה או פשוט דרך לשרוד את היום. אנשים שמצדיקים את עצמם, משקרים לעצמם, צוחקים על אחרים ולעיתים מגלים – באיחור – שגם הם חלק מהבדיחה.
קוהן ודופראט לוקחים את המסורת של הקומדיה האיטלקית ומעבירים אותה אל המציאות הארגנטינאית העכשווית. התוצאה אינה תמיד עדינה, ולעיתים היא אפילו פרובוקטיבית מאוד, אבל היא בהחלט מעוררת מחשבה.
והבחירה בגילרמו פרנצ'לה כמי שמגלם את כל הדמויות מעניקה לסרט רעיון נוסף: אולי, למרות כל ההבדלים בינינו, יש בתוכנו קצת מכל אחת מהדמויות האלה.
אולי זו הסיבה שהסרט מצחיק.
ואולי זו גם הסיבה שלפעמים, תוך כדי הצחוק, אנחנו מרגישים שהוא קצת צוחק עלינו.
"סיפורים קרועים – Homo Sapiens" הוא סרט שנון, נועז ולא שגרתי, עם הופעה וירטואוזית של גילרמו פרנצ'לה. הוא מצליח לעשות את מה שסאטירה טובה אמורה לעשות להצחיק, להרגיז, לעורר ויכוח ובעיקר לגרום לנו להסתכל על עצמנו קצת אחרת.